בשנת 2014 אירעו 61 תאונות עבודה קטלניות, ובהן נהרגו 62 עובדים, בדומה ל-2013. בשנה זו שולמו כ-4.4 מיליארד ש"ח גמלאות לנפגעי עבודה, המשקפים עלייה של 6.5% לעומת שנת 2013 ועלייה של למעלה מ-30% משנת 2010. אולם, הנתונים מצביעים על כך שבמהלך השנים 2013-2010, למרות העלייה במספר המוחלט של המקבלים דמי הפגיעה, חלה דווקא ירידה של כ-7% בשיעור הנפגעים - שדיווחו על תאונות עבודה המזכות בדמי פגיעה - יחסית למספר המועסקים. לצד זאת, מעלה ניתוח עומק של הנתונים חשש שהפער בשיעורי ההיפגעות הגבוהים בקרב עובדים ישראלים לעומת
עובדים זרים (פי 3.5) מלמד על קושי מצד העובדים הזרים המועסקים בענפי המשק השונים, למצות את מלוא זכויותיהם.
את הנתונים פרסם (יום ג', 28.4.15) מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה והמוסד לביטוח הלאומי, במסגרת הדוח השנתי לתאונות עבודה ואומדני הפגיעה במשק. במסגרת הדוח, הופקו נתונים המספקים תמונת מצב בכל הנוגע לנזקים הכלכליים למשק כתוצאה מתאונות עבודה.
בחינה של מקבלי דמי פגיעה בשנים 2013-2010 מעלה כי מרבית תאונות העבודה התרחשו אצל מעסיקים המסווגים בשלושה ענפי כלכלה עיקריים: ענף 'תעשיה', ענף 'מסחר' ואחריו ענף 'בינוי'. אולם, בחינה מעמיקה של שיעורי ההיפגעות בענפים אלה, מביאה למסקנה כי ענף ה'בנוי' הינו בעל השיעור הגבוה ביותר של עובדים הנפגעים במהלך עבודתם. למעשה, הנתונים מצביעים על כך שלאורך השנים ענף ה'בינוי' הינו המסוכן ביותר (גם לעובדים הישראלים), הן מבחינת סיכוי העובדים להיהרג בתאונות עבודה והן מבחינת הסיכוי להיפצע במהלך העבודה בתחום הבינוי. בשנת 2014 נהרגו 31 עובדים בענף הבינוי, שהם 50% מכלל ההרוגים בתאונות העבודה. 43% מכלל תאונות העבודה הקטלניות בישראל - כתוצאה מנפילה מגובה.
ההפסדים למשק כתוצאה מאובדן פריון עבודה ישיר בענפי התעשיה והבינוי לבדם - לפי דוח משרד הכלכלה והמוסד לביטוח לאומי - נאמדים בכ-270 מיליון שקל לתעשיה ו-150 מיליון ₪ בענף הבינוי, מדי שנה.
בשנים האחרונות, זיהה מינהל הבטיחות והבריאות חוסר רב בידע ובמיומנות בנושא עבודה בטוחה בגובה בקרב מנהלי עבודה בבנייה, שמתפקידם לדאוג לשלומם של העובדים באתרי הבנייה ולוודא כי פעולות הבנייה נערכות בהתאם לדרישות הבטיחות. היעדר ידע בדרישות ובפרקטיקה מצד אלו שמתפקידם לפקח על ביצוען אינן מאפשרות קיומן של עבודות אלו על הצד הטוב. לאור זאת, השיק משרד הכלכלה ב-2014 פרויקט ייחודי להכשרת 12,000 מנהלי עבודה מרחבי הארץ בנושא עבודה בגובה. הפרויקט, שתוקצב ע"י משרד הכלכלה, הכשיר עד כה למעלה מ-600 מנהלי עבודה.
במשרד הכלכלה מוסרים כי לצד פעילויות המחקר וההכשרה לעובדים בענף הבנייה, החל מינהל הבטיחות בפעילות אכיפה משולבת באתרי בנייה עם גורמי אכיפה ורגולטורים אחרים בתחום הבינוי, לרבות מינהל אכיפה והסדרה במשרד הכלכלה, רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים ורשם הקבלנים במשרד הבינוי. קבוצות עבודה המורכבות מנציגי הגופים עורכות ביקורות על עמידת הקבלנים בדרישות החוקיות למען בטיחות העובדים מטעמם.
"נתונים מדאיגים ביותר" ורדה אדוארדס, מפקחת עבודה ראשית וראש מינהל הבטיחות במשרד הכלכלה, מסרה: "הנתונים העוסקים בנזקים הכלכליים למשק כתוצאה מתאונות עבודה מדאיגים מאד, במיוחד לאור העובדה כי נתונים אלו אינם כוללים את הנזקים הכלכליים הנוספים הנגרמים למקומות העבודה שבהם עובדים נפגעים, כמו גם הוצאות עקיפות נוספות שאינן נלקחות בחישוב עלויות שוטפות. מעבר להיבטים הכלכליים, הרי שמדובר כאן בפגיעה מיותרת וכואבת בחיי אדם, לא אחת בשל זלזול או רשלנות מצד המעסיקים ולעתים אף העובדים עצמם. מניתוח הנתונים עולה כי רמת הסיכון בקרב עובדים באתרי הבנייה בישראל היא גבוהה ביותר" אומרת אדוארדס ומוסיפה: "קורסי מינהל הבטיחות להכשרות בתחום העבודה בגובה נמצאים ב-Over Booking, ועד כה נרשמו אליהם אלפי מנהלי עבודה ואנו פועלים על-מנת להרחיב את מספר קורסי ההכשרה באופן שיאפשר רישום ל 2,500 מנהלי עבודה נוספים."
