בשל חסמים כגון אי-הכרה של הזכויות ושל האפשרויות וההסדרים הקיימים, ביורוקרטיה ואי-ידיעת השפה, רבים אינם ממצים את זכויותיהם, ובייחוד בני השכבות החלשות, הזקוקים להן במיוחד. חסמים למיצוי הזכויות עלולים אפוא להביא לידי הגדלת הפערים בחברה. כך אומר (יום ג', 5.5.15)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא.
שפירא מוסיף: "על הרשות הציבורית חלה חובה לממש את הזכות ולתת אותה לזכאים לה, וכנאמן הציבור ראוי שהיא תספק לציבור לכל הפחות מידע על עצם קיום הזכות ועל התנאים לקבלתה באופן מלא ושקוף. לשם כך ראוי שהרשות הציבורית תנקוט פעולות שמטרתן הסרת חסמים העומדים בפני הזכאי כדי שיוכל לממש את זכויותיו.
"ראוי שרשות ציבורית שיש ברשותה מידע על זכות שנוצרה לזכאי ברשות אחרת, פעמים כיוון שזכות שנותנת רשות ציבורית אחת כרוכה בזכות שנותנת רשות ציבורית אחרת, תנקוט פעולות כדי ליידע את הזכאי על כך. מן הראוי גם שהמדינה תפעל בשיטתיות להנגשת מידע על זכויותיהם של אזרחיה כדי שהזכאים יהיו מודעים לזכויותיהם ויוכלו לפנות לרשויות המעניקות אותן כדי לממשן. הדברים מקבלים משנה חשיבות בכל הנוגע לקצבאות קיום, אשר נועדו לסייע להבטחת קיומו הבסיסי של הזכאי ומימוש זכותו החוקתית לחיים בכבוד".
מילואימניקים לא מתוגמלים
הדוח השנתי של המבקר בחן בהרחבה את סוגיית אי-מיצוי זכויות חברתיות. הממצא העיקרי נוגע לביטוח הלאומי, ולפיו מכשולים שונים גורמים לכך שהציבור אינו מקבל מיליארד שקל המגיעים לו - בעיקר 670 מיליון שקל שלא הועברו למשרתים במילואים, בשל מחלוקת בין הביטוח הלאומי לבין צה"ל, ו-100 מיליון שקל שלא שולמו כדמי לידה.
"אף שבשנים האחרונות פועל הביטוח הלאומי בדרכים שונות להגדלת שיעור מיצוי הזכויות, בין היתר באמצעות פנייה יזומה לאזרחים כדי שיגישו תביעות לקבלת קצבאות, הוא אינו משתמש ביעילות במידע הרב והמקיף שבמאגרי המידע שלו. לו עשה זאת, יכול היה להביא לידי הגדלת שיעור מיצוי הזכויות, בהן זכויות לקבלה של גמלת מילואים, דמי לידה והחזר דמי ביטוח לשכירים שעבדו אצל יותר ממעסיק אחד ולשכירים המקבלים קצבת זיקנה", אומר שפירא.
עוד מצא הדוח, כי 16,000 מקבלי קצבת הבטחת הכנסה ו-34,000 מקבלי קצבת נכות אינם בעלי דירה, אינם גרים בדיור ציבורי ואינם מקבלים סיוע בשכר דירה. בביקורת עלה כי למשרד הבינוי אין נתונים לגביהם, ולכן הוא אינו יכול לפנות אליהם כדי לנסות להביא לידי מיצוי זכויותיהם.
באוגוסט 2014 הפעילו משרד הרווחה והרשויות המקומיות מרכזים למיצוי זכויות משני סוגים: תחנות של "שירות ייעוץ לאזרח" ו"מרכזי עוצמה". רק ב-65 מתוך 257 רשויות מקומיות פעלו תחנות כאלו. זאת ועוד: אף שתחולת העוני של משפחות ערביות גבוהה כמעט פי שלושה מתחולת העוני של משפחות בכלל האוכלוסייה, רק שלוש מתוך 65 הרשויות שפעלו בהן מרכזים למיצוי זכויות היו ערביות.
מערכת הבריאות אינה מנגישה לחולים ובני משפחותיהם מידע על זכויות באופן שיטתי ומלא, וספק אם כלל החולים, ובייחוד במחלות קשות, מקבלים מידע שיטתי ומקיף על זכויותיהם.
עוד עומד המבקר על כך, כי בישראל אין אתר אינטרנט ממשלתי אחוד המרכז את הזכויות הניתנות לאזרחים. בהיעדר אתר שכזה, ארגוני המגזר השלישי מנסים להציע מענה בעניין זה ומציגים באתריהם מידע על אודות הזכויות והשירותים הממשלתיים.
להקים אתר אינטרנט מרכזי
בפרק ההמלצות אומר שפירא, כי על הביטוח הלאומי לשלב בתוכניות העבודה שלו מחקרים בדבר שיעורי מיצוי זכויות ופתרונות להסרת החסמים ודרכים להגדלה של שיעורי מיצוי הזכויות באופן יזום. כמו-כן, יש לפתור מיידית את בעיית הדיווח של מעסיקים על הכנסות עובדיהם. על המוסד גם לייעל את השירות בסניפים, ולמצוא את הדרכים להגדיל את שיעור מיצוי הזכויות בקרב אזרחים הפונים למוקד התמיכה הטלפוני.
על משרד הרווחה לקבוע כללים ושיטות שינחו את העובדים הסוציאליים במחלקות הרווחה כיצד לסייע למטופליהם למצות את זכויותיהם, וראוי שהוא יספק להם כלים מתאימים למילוי משימה זו. נוסף על כך, ראוי שמשרד הרווחה יבחן עם הרשויות המקומיות את הדרכים לרכז תקציבים ולפרוש ביעילות מרכזים למיצוי זכויות ברחבי הארץ. מוצע, כי בשלב הראשון יופעלו המרכזים ברשויות מקומיות שחלק ניכר מאוכלוסייתן חי בעוני.
גם משרד הבריאות נדרש לבחון כיצד אפשר לרכז משאבים להנגשת מידע על זכויות, ולקבוע את הדרכים היעילות להנגשתו. כמו-כן ראוי, כי הוא יקבע את הפעולות המינימליות שעל בתי החולים וקופות החולים לבצע להנגשת מידע על זכויות, בייחוד לנוכח המשאבים המוגבלים העומדים לרשות מערך השירות לעבודה סוציאלית בבית החולים או בקופת החולים למשימה זו.
על ממשלת ישראל, שחרתה על דגלה את החדשנות הטכנולוגית, לפעול - כפי שגם החליטה בספטמבר 2014 - להקמת אתר אינטרנט אחוד, שיאגד את המידע על כלל הזכויות והשירותים הניתנים לאזרחים ויכלול מחשבוני זכויות ומנועי חיפוש מתקדמים, שיקלו על האזרחים לדעת מה הן זכויותיהם.