לישראל אין חוקה משום שהציבור הערבי אינו מוכן להכיר בישראל כמדינה יהודית, ואילו הציבור החרדי אומר שיש להסביר לו מהי "מדינה יהודית". כך אומר (יום ד', 29.4.15) נשיא המדינה, ראובן ריבלין, בכנס שאירח בנושא "
כבוד האדם כעיקרון חוקתי". במצב זה, ציין, התנגדות המיעוטים היא שמונעת השלמת חוקה המיועדת להגן עליהם.
ריבלין מזהיר: "אוי ואבוי לנו אם יהיה בית משפט לחוקה, משום שאז פוליטיקאים יכולים להחליט שהוא יהיה בית משפט פוליטי". לדעת ריבלין, חוק עוקף בג"ץ הוא למעשה חוק עוקף כנסת, שכן הוא יחרוג מהכללים שהכנסת עצמה קבעה. לכן, מסיק ריבלין, יש צורך בהשלמת החוקה.
השופט
אהרן ברק אמר, כי ישראל מצויה באנומליה בה יש חוקה רזה, חלקית ועל כרעי תרנגולת. "יש לנו חוקה במובן זה שאם הכנסת תפגע בזכויות שבחוק יסוד כבוד אדם וחרותו, היא תעשה פעולה בלתי חוקית ובית המשפט יכול לתת סעדים. מהבחינה המוגבלת הזאת, יש לנו חוקה". ברק הדגיש, כי המצב הקיים אינו מניח את רצונו של איש, ולכן "מגיע לנו שתהיה חוקה".
ברק הסכים שאין "חוק עוקף בג"ץ", אלא שהבעיה לדעתו היא "חוק עוקף דמוקרטיה. אין דמוקרטיה אם הרוב נוטל את הזכויות של המיעוט. דמוקרטיה היא גם הגנה על הזכויות של הפרט, של היחיד. כל אחד מאיתנו הוא גם חלק מקבוצת מיעוט". לדבריו, "אני מוכן לשבת ולעמול עם כל מי שמוכן לשבת ולעמול כדי שנעשה חוקה. מגיע לנו שעד שנגיע לגיל 70 תהיה לנו חוקה, וזה אפשרי".
ברק גם תומך עקרונית בקביעת חוק יסוד החקיקה, אך לא במתכונת המוצעת, הכוללת את פסק ההתגברות. לדעתו, זהו מחיר כבד מדי לחוק יסוד החקיקה, ניתן לדון בה רק כאשר תהיה חוקה וזו תהיה השאלה היחידה שתיוותר במחלוקת, ובתנאי שהרוב הדרוש יהיה 80-70 חברי כנסת. "הם לא רוצים עכשיו חוקה, הם לא רוצים מגילת זכויות; הם רוצים פסקת התגברות", אמר בהתייחסו למו"מ הקואליציוני.
"אם יהיה חוק יסוד פסקת התגברות - המשמעות היא שאין לנו חוקי יסוד, אלא רק את החקיקה של הכנסת. אם אנחנו רוצים שיהיו זכויות אדם שלא ניתן יהיה לבטל ברוב רגיל, אנחנו לא יכולים להסכים לחוק יסוד פסקת התגברות. פסקת התגברות היא גלולת רעל לכל חוק יסוד, ומי שמוכן לבלוע אותה - שיידע שהיא תפעל.
"אני מכיר את כוחותינו: כל פעם שפסיקת בית המשפט העליון לא תיראה להם, הם יילכו לכנסת ויבטלו אותה ברוב של 61". ריבלין סבור שאין סכנה כזו, כי גם חמישה חברי כנסת מהקואליציה יתנגדו לכך בשל הצורך לנמק בפני הציבור את החלטתם. ברק: "יתנו להם מכוניות שרד והם יסכימו".
ריבלין אומר, כי יש לקבע את ההבנה שלא יהיה בית משפט לחוקה פרט לבית המשפט העליון. לצד זאת, יש לקבוע את גבולות הגיזרה בין המחוקק לבין בית המשפט. ברק הגיב: "גבולות הגיזרה הם הגבולות של המדינה הדמוקרטית. אנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל; זה קיים בקנדה, בבריטניה ובעוד מדינות".
ריבלין וברק תמימי דעים שאין צורך לשנות את שיטת בחירת השופטים. "זה אחד ממוצרי הייצוא הטובים שיש לנו", אמר עליה ברק. "להוסיף פוליטיקאים כך שהאיזון בה יתערער - זו טעות קשה ביותר", טען. הוא גם קרא שלא לשנות את שיטת הסיניוריטי בבחירת נשיא בית המשפט העליון. ריבלין אמר, כי כאשר כיהן כחבר בוועדה - שופטי בית המשפט העליון באו עם שמות של יותר ממועמד אחד ואף התווכחו ביניהם. גם הוא מתנגד להגדלת מספר הפוליטיקאים בוועדה.
פרופ' סוזי נבות שאלה האם האיומים על בית המשפט העליון משפיעים עליו. ברק השיב, שהאיומים אינם משפיעים, אך הם יוצרים אווירה שלילית והציבור עלול לחשוב שבית המשפט נכנע ללחצים. "אנחנו חייבים שקט, יסודיות ועיגון ערכים, כדי שרוחות השעה החולפות לא ישפיעו. צריך לשקף היסטוריה ולא היסטריה". ריבלין אמר שהוא מסכים עם ברק.
