"קבוצת אלון במינוף על סף התפרקות, עם חוב ענק. מצד שני, יש בעיות קשות מאוד לרשת מגה. מגה היא רשת עם 180 חנויות שמתנדנדת, ואלוהים ישמור אותנו. נראה אם נצליח למנוע את קריסתה, מקווה שכן, שנצליח".
את הדברים הללו אמר אמש (ג') מנכ"ל קבוצת אלון הנכנס,
אביגדור קפלן, בהתייחסות ראשונה למצבה הקשה של הקבוצה. הדברים נאמרו בכנס בנושא "ניהול משברים בארגונים" שהתקיים באוניברסיטת חיפה.
בדבריו מתח קפלן ביקורת עקיפה על קודמו בתפקיד, דודי ויסמן, והתייחס לבעיית האג"חים הקשה שעמה מתמודדת הקבוצה. לדבריו, "המשבר של קבוצת אלון הוא משבר שיש בו שילוב של הרבה גורמים. חטא היוהרה אפיין את הקבוצות הגדולות שאמרו 'בוא נמנף את עצמנו לדעת, עם כספים של אחרים, ניקח הלוואות'. היה קל מאוד לגייס הלוואות".
קבוצת אלון מבקשת לשנות את העילה לפירעון מיידי שקיימת כיום למחזיקי האג"ח במקרה של הורדת דירוג האג"ח אל מתחת לדירוג של A מינוס (הדירוג הנוכחי של החברה). החברה מבקשת לשנות עילה זו כך שתיכנס לתוקף החל מדירוג של BBB מינוס ומטה.
"בשנת 2007 לקחו 2.2 מיליארד שקל כחוב, סכום לא מבוטל. היציבות של החברה הולכת ויורדת, ואם הדירוג יורד מתחת לרמה מסוימת, בעלי האג"ח יכולים לדרוש את הכסף במיידי, גם אם יפרקו את החברה... ואני יושב, מקפל את רגליי מול אלה שהייתי חלק מהם, הגופים המוסדיים, חברת ביטוח מגדל וכן הלאה. ותאמינו לי, זה אחד מהתענוגות הכי מפוקפקים, לבוא לנערים האלה לשכנע אותם, 'חבר'ה אל תדרכו על בעל החוב, כי כדאי לכם להציל אותו ובדרך זו גם להציל את החוב'".
רשת מגה רושמת הרעה הולכת ומתמשכת בביצועיה הכספיים. את שנת 2014 היא חתמה עם ירידה של 9.1% במכירות שהסתכמו ב-5.752 מיליארד שקל. הרווח הגולמי עמד על 1.420 מיליארד שקל והיווה 24.7% מהמכירות, אך את השורה התחתונה חתמה מגה עם הפסד תפעולי של 30 מיליון שקל. ברבעון הרביעי של 2014 המצב היה חמור עוד יותר, ומגה חתמה את הרבעון עם הפסד תפעולי של 54.6 מיליון שקל.
"התרבות הארגונית בהדסה קלוקלת" לפני תפקידו הנוכחי נקרא קפלן לנהל את בית-החולים הדסה בירושלים, שנקלע למשבר עמוק עם חוב של 1.3 מיליארד שקל. קפלן מתח אמש ביקורת על נשות הדסה ועל משרד האוצר בשל ההחלטה למנות לבית-החולים חשב מלווה, החלטה שלדבריו גרמה לו לעזוב את בית-החולים.
לדברי קפלן, "נשות הדסה הן נשים צדקניות ושופכות כסף, שלא יודעות את הגבול - איפה הפילנטרופיה נגמרת ואיפה הניהול מתחיל. כל המנכ"לים לדורותיהם, תשאלו את אלה שבחיים, יגידו לכם שכל אחד מהם סבל סבל רב מהמעורבות שלהן בתהליכי הניהול השוטפים.
"בשלב מסוים חברו עם המדינה נשות הדסה, שלא הבינו דבר וחצי דבר, והחליטו שיהיה חשב מלווה", המשיך קפלן. "אמרתי שאני לא מכיר סגנון ניהול כזה שיש מנכ"ל שאחראי לחיים ומוות בבית-החולים, שיהיה לו מישהו מלווה, מעין שומר-ראש, שבהבל-פה יכול לבוא ולקבל החלטות. אמרתי שלא מתאים לי, והלכתי לדרכי".
קפלן הוסיף ואמר כי בהדסה היו משכורות מנופחות ותרבות ארגונית קלוקלת, שאחד הביטויים שלה הוא 5 ועדי רופאים, ועד אחיות וועד עובדי מינהל ומשק.
קפלן גם מתח ביקורת מרומזת על בזבוז משאבים וביצוע בדיקות מיותרות לחולים על-ידי בתי-החולים. הוא השווה בין צרכן בשגרה לצרכן החולה ש"אינו יודע כלום". לדבריו, מצב זה משמש את בתי-החולים כמנוף לביצוע בדיקות מיותרות בחולים ולניפוח ההוצאות של המערכת.
"נשלח אותך לבדיקת MRI מיותרת, CT מיותר, בדיקות מעבדה מיותרות, נביא אותך לביקורים חוזרים עם הרופא או עם מי שהוא מתוגמל שם לפי 'פור סרוויס', כלומר לפי ביקורים, אז למה לא? ננפח את ההוצאות... לכן מערכת היחסים בין בתי-החולים ורשתות החולים הייתה במשך שנים כך שבתי-החולים היו משאבת כסף, וקופות-החולים היו בבעיה", אמר קפלן.
לדבריו, כשמשרד האוצר בא לפתור את הבעיה, הוא הפלה לרעה את בית-החולים הדסה בחלוקת המשאבים, ובהדסה "נרדמו בשמירה".
מארגון הדסה נמסר בתגובה: "קראנו באכזבה ותמיהה רבה את דבריו של מר קפלן, שעזב את בית-החולים בתקופתו הקשה ביותר, והתפלאנו כי מצא לנכון להתבטא באופן קלוקל, על-פיו תפקידו של ארגון נשות הדסה, שהינו הבעלים של בתי-החולים, הינו כביכול - 'תתנו את הכסף ואל תשאלו', וזה כמובן לא המצב.
"במסגרת מעל 100 שנות קיומו, ארגון נשות הדסה הקים את תשתית מערכת הבריאות במדינת ישראל, כמו גם את בתי-החולים של הדסה, והשקיע מיליארדי דולרים ואף ממשיך להשקיע בבתי-החולים של הדסה, למען מדינת ישראל ותושביה. בתי-החולים של הדסה, בבעלות ארגון נשות הדסה, כולל מגדל האשפוז, עמדו תמיד בחזית הרפואה, ומי שהרוויח ומרוויח מכך זה כל תחום הרפואה בישראל והציבור כולו".
