הרופא היהודי-אנגלי ד"ר הרברט עמנואל הוא האיש שהפגיש לראשונה בכיר ישראלי עם ה
מלך חוסיין, פגישות חשאיות שהובילו למפגשים הסודיים בין רבין למלך ירדן. כך גילה (יום ו', 1.5.15)
עמוס ערן, מי שהיה בשנות ה-90' מנכ"ל משרד ראש הממשלה ויועצו המדיני של
יצחק רבין. הוא הרצה על השיחות החשאיות בין שני המנהיגים, במועדון המסחרי והתעשייתי בתל אביב.
שמו של ד"ר עמנואל פורסם כבר לפני כחצי שנה, ב"מעריב-היום", אך ערן גילה היום פרטים נוספים על האירוע. ערן: "שגריר ירדן בלונדון אמר לנציגי ממשלת בריטניה, שהמלך זקוק לטיפול רפואי מסוים, וביקש המלצה. נציגי הממשלה המליצו על הרופא היהודי -לונדוני ד"ר הרברט עמנואל, שבין לקוחותיו מלך שוודיה ואיל ההון היהודי מרכוס זיו, מבעלי מרכס-אנד-ספנסר. יום אחד, ב-23 בספטמבר 1963, חיכה זיו לתורו. היה נדמה לו שמי שיצא מהרופא הוא המלך חוסיין. זיו שאל את הרופא: האם זה היה המלך חוסיין? ד"ר עמנואל השיב בחיוב. ואז אמר זיו: עשה לי טובה, שאל את המלך האם הוא מוכן להיפגש עם נציג ישראלי".
ד"ר עמנואל הצליח "לתפוס" את המלך, והעלה את השאלה. חוסיין הירהר ואמר: "בביקורי הבא, בעוד שלושה חדשים, אתן תשובה". כשהגיע לביקור הבא, אמר: בסדר, אני מוכן. הרופא העביר את התשובה למרקוס זיו. שמסר את המידע ל
אבא אבן.
אשכול העדיף לשלוח את הרצוג מדוע דיווח זיו דווקא לאבא אבן? בדיקת News1 העלתה, שאבן היה אז נשיא מכון ויצמן, ומרכוס זיו אחד מבכירי המכון. זיו העביר את המידע לראש הממשלה לוי אשכול. אשכול היה אז "טרי" בתפקיד ראש הממשלה, רק שלושה חדשים, ואולי חשש לעשות "קפיצה" כזו. הוא שלח במקומו, לפגישה עם המלך, את הרב ד"ר יעקב הרצוג (דודו של יו"ר מפלגת העבודה), שסיים אז את כהונתו כשגריר בקנדה, והצטרף להנהלת משרד החוץ.
ערן: "הפגישות בין המלך להרצוג נמשכו שלוש-ארבע שנים. הן נערכו במרפאה של ד"ר עמנואל, שגם השתתף בפגישות". היו אלו המגעים המדיניים הראשונים בין שתי המדינות. הם התפתחו בהדרגה ל-8 פגישות חשאיות בין חוסיין לרבין.
ניקסון לרבין: "דלתי פתוחה לפניך" הקשר בין המלך ליצחק רבין נוצר שנים לאחר מכן. זהו סיפור מורכב, המתחיל בסוף 1967. ערן: "ריצ'רד ניקסון הגיע לביקור פרטי בישראל. הוא היה אז אדם פרטי, שהובס בעבר בבחירות לנשיאות, ולא הפגישו אותו עם ראשי המדינה. שגריר ארה"ב בישראל אירח את ניקסון לסעודת ערב. רבין, אז הרמטכ"ל המנצח של מלחמת ששת הימים, ישב ליד ניקסון, ושמע על האירוח שאינו מתקיים. למחרת בבוקר הוזמן ניקסון לשדה דב, שם חיכה לו רבין במסוק צבאי. הם המריאו לסיור מעל יהודה ושומרון, ואחר-כך לרמת הגולן. ניקסון נכח בתרגיל חטיבתי, הוזמן לארוחת צהריים חגיגית, וחזר אחר-הצהריים לתל אביב, כשרבין מלווה אותו כל היום. ניקסון המאושר אמר לרבין: דלתי תהיה פתוחה בפניך".
עברה קצת יותר משנה. ניקסון נבחר לנשיא ארה"ב, ורבין היה שגריר ישראל בוושינגטון. ב-20 בינואר 1969, מיד לאחר שהושבע כנשיא, הוא התקשר לרבין המופתע ואמר: "אתה זוכר את הביקור ואת הסיור שארגנת לי? בוא תיכנס אלי מחר. דלתי תהיה פתוחה לפניך בכל עת".
חוסיין הודה לישראל על העזרה בספטמבר 1970 פלשו הפלשתינים בירדן, בתמיכת סוריה. חוסיין פנה בדחיפות לארה"ב וביקש עזרה. וושינגטון התלבטה איך לענות. חוסיין פנה לארה"ב בבקשת עזרה. ערן: "רבין היה אז במלון בניו-יורק, וקיבל שיחת טלפון מהמרכזייה של הבית הלבן, היודעת לאתר תוך שניות כל אדם בכל מקום בעולם. לשכתו של ניקסון הודיעה לו, שהוא מתבקש להגיע בדחיפות לבית הלבן. רבין תפס מטוס, הגיע תוך שעתים, והוכנס לחדר המצב, שבו ישבו הנשיא, ראשי הממשל ובכירי המועצה לביטחון לאומי.
תחילה, התבקש רבין להרצות על האירועים. אחר-כך נשאל, האם ישראל תהיה מוכנה לנקוט בצעדים צבאיים שירתיעו את הסורים. רבין טילפן לראש הממשלה
גולדה מאיר, שהשיבה בחיוב. צה"ל הזיז כמה חטיבות, חיל-האוויר ערך טיסות סיוע מאיימות - והסורים נסוגו. שגריר ירדן דיווח למלך חוסיין על תרומתו של רבין לביטחונה של ירדן. זה היה הקשר העקיף הראשון בין השניים.
עברו שנים. ב-1994 מונה ערן ליועצו המדיני של רבין. ערן: "יום אחד, בעת המו"מ עם שר החוץ האמריקני הנרי קיסינג'ר על הסכם שביתת הנשק עם סוריה, נכנס אלי ראש הממשלה ואמר: אני רוצה להטיל עליך תפקיד נוסף - להשתתף, במו"מ עם ירדן. אז גילה לי רבין, שהוא כבר נפגש פעמיים, עם מלך ירדן. לאחר מכן היו עוד שש פגישות - חמש בערבה ואחת לא רחוק מכאן".
שני מסוקים, קרוואן וארוחת ערב ערן על הפגישות הסודיות בערבה: "חוסיין היה מגיע למנחת מצדה, בשעת ערב, במסוק צבאי ירדני, שהטיס בעצמו. ראש ממשלת ירדן נילווה אליו. רבין, יחד עם שר הביטחון
שמעון פרס ושר החוץ יגאל אלון, חיכו לו. כולם נכנסו למסוק צבאי ישראלי, שהטיס אותם לנקודה אחרת. חיכה להם קרוואן. אכלו ארוחת ערב וניהלו שיחות עד הבוקר".
אחת הפגישות - מסר ערן - אירעה ביום הולדתו של חוסיין. רבין אירגן לו מחווה מיוחדת: המסוק הישראלי הטיס את המלך לאזור תל אביב, וחג מעל העיר. לאחר מכן נפגשו לארוחה ודיונים - ערן לא מציין היכן. מכיוון שחוסיין היה אספן של כלי נשק, נתן לו רבין מתנה: רובה "גליל" ישראלי, בתוך קופסת עץ זית, עם הקדשה המביעה תקווה, שיהיה שלום והרובה לא יבוא לידי שימוש.
למרות האווירה הטובה - אומר ערן - לא הושגה פריצת דרך לקראת הסכם שלום. אמנם, המלך חוסיין פתח כל ישיבה באמרו, שמדי כמה שנים פורצת מלחמה באזור, והגיעה העת לשלום. חוסיין הוסיף: "ידועים לי הסיכונים. אני זוכר איך נרצח סבי - המלך עבדאללה - במסגד אל-אקצה בירושלים. עמדתי לידו, נער בן 15".
אחת הסיבות, אולי העיקרית, לכך שלא הייתה פריצת דרך בשיחות, הייתה מחלוקת על הגבולות. חוסיין תבע לקבל חזרה את כל שטחי ירדן, אם כי היה מוכן לחילופי גבול באזור לטרון ואולי גם בבקעת הירדן. רבין לא היה יכול להסכים לכך. במקום הסכם שלום, דנו בנושאי מים ותעופה.
עמוס ערן: "בפגישות אלו, דיווח לנו המלך חוסיין על המגמות המדיניות בממשלות ערב. הוא נפגש פעמים רבות עם נשיא מצרים סאדאת, נשיא עירק
סדאם חוסיין ושליטי סעודיה ונסיכויות המפרץ. שמע על דעותיהם והעביר את המידע לישראל.
כך ניסו להרעיל את חוסיין גילויים נוספים של ערן:
- לפני כל פגישה, נועד רבין במשך שעתים עם השרים פרס ואלון, כדי להבטיח שישראל תציג עמדה אחידה במו"מ עם מלך ירדן.
- במהלך השיחות התלונן חוסיין, שחיל-האוויר מפר את ריבונות ארצו, וטס מעל שטחה.
- למחרת מבצע אנטבה שלח חוסיין טלפרינטר לרבין: "אני מצדיע לך על האומץ, התעוזה והיכולת. זוהי תרומה חשובה לשלום העולם. אני לוחץ את ידך'. למרבה הגיחוך, כמעט באותה שעה נאם שגריר ירדן באו"ם, וגינה את הפעולה התוקפנית של ישראל, הפוגעת בסדר העולמי ויש לגנותה. רביץ הציץ בנוסח דבריו של השגריר, ואמר לי "אולי תשלח לשגריר את הטלקס שקיבלתי מהמלך?!".
- ב-1974 ראיתי הערכה של אמ"ן על חוסיין: "מלך ירדן הוא כאדם שנלכד על גשר, שפרצה אש משני צידיו, והנהר תחתיו שורץ תנינים". הערכה זו לא הזכירה את אומץ לבו והחזון שלו, שאפשרו לקיים את הפגישות החשאיות.
- במשך השנים היו 16 ניסיונות לחסל את חוסיין. הוא סיפר לי על אחד האחרונים: פעם סבל מסינוסיטיס, ולקח טיפות אף לפני השינה. ערב אחד קלט ריח מוזר עולה מן הבקבוקון. בדיקה העלתה שהטיפות היו מורעלות. המשרת האישי של המלך הוא שעשה זאת, לאחר שממשלת סוריה הבטיחה לו תשלום גדול.
