פרויקט המיחשוב המרכזי של המוסד לביטוח לאומי, פרויקט "תבל", כבר חורג ב-36% מתקציבו וב-20% מלוח הזמנים שנקבע לו, ונראה שהחריגות לא יסתיימו בכך. כך מגלה (יום ג', 5.5.15)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא.
פרויקט "תבל" הוא כולל בניית תשתית טכנולוגית מודרנית ושדרוג הדרגתי של כלל מערכות המידע במוסד בתחומי הליבה (גמלאות וגבייה) והמטה (משאבי אנוש, כספים ולוגיסטיקה). בדצמבר 2009 אישרה מינהלת המוסד את הפרויקט והקימה לו ועדת היגוי, בראשות מנכ"ל המוסד (כיום - פרופ'
שלמה מור-יוסף, ולפניו אסתר דומיניסיני). יעד מרכזי של הפרויקט הוא מימוש תפיסת "המבוטח במרכז" תוך שימת דגש על מיצוי זכויותיו.
הפרויקט תוכנן להימשך 11 שנה (מתחילת 2010 ועד סוף 2020) ונחלק לארבעה שלבים. התקציב המקורי המתוכנן לפרויקט כולו היה 477 מיליון שקל. בינואר 2010 גדל התקציב של הפרויקט ל-510 מיליון שקל, ובספטמבר 2011 גדל התקציב פעם נוספת ל-647 מיליון שקל (גידול של 36% ביחס לתקציב המקורי).
שלב א' בפרויקט תוכנן להימשך שלוש שנים וחצי - מינואר 2010 עד יוני 2013. נכון למועד סיום הביקורת באוגוסט 2014 נדחה מועד הסיום המתוכנן של שלב א' לאוקטובר 2015 - עיכוב של יותר משנתיים - ותקציב השלב גדל ל-240 מיליון שקל (גידול של 89% בהשוואה לתקציב המקורי). על-פי הערכת מינהל תקשוב ומערכות מידע במוסד, עד מועד סיום שלב א' ייתכן שתקציב שלב א' יגדל אף יותר, ל-270 מיליון שקל.
במסמך הייזום של הפרויקט מנובמבר 2009 בחן מינהל תקשוב ומערכות מידע במוסד (תמ"מ) שתי חלופות מרכזיות: פתרון המבוסס על חבילת תוכנה קיימת; פיתוח עצמי (החלופה שנבחרה). תמ"מ לא בחן חלופה של פיתוח המערכת באמצעות מיקור חוץ, ולא הגיש אומדן עלות מפורט לחלופת השימוש בתוכנת מדף.
בספטמבר 2011 פרסם תמ"מ מסמך שלפיו נדרש עידכון ניכר בתקציב הפרויקט, ובכלל זה הגדלת התקציב הרב-שנתי ב-137 מיליון שקל (עלייה של 27%); הגדלת תקציב שלב א' ב-72 מיליון שקל (עלייה של 57%); והגדלת התקציב השנתי לשנת 2012 ב-32 מיליון שקל (עלייה של 84%). תמ"מ הציג את נתוני עידכון התקציב לוועדת ההיגוי ולוועדת הכספים רק בדיעבד, בניגוד לנוהל המחייב אותו לקבל אישור מראש לכל חריגה של 10% ומעלה. תמ"מ כלל לא הביא את פרטי עידכון התקציב לפני מועצת המוסד ולפני משרד האוצר, אף שמדובר בעידכון משמעותי בהיקף הכספי הכולל של הפרויקט.
אין דיווח, אין פיקוח מיולי 2012 ועד יוני 2013 הגדיל תמ"מ את התחזית לחריגה בתקציב שלב א' שלוש פעמים, בסכום מצטבר של 70 מיליון שקל, וכן הגדיל את התחזית לחריגה מלוח הזמנים של שלב א' ל-18 חודשים. מנהל תמ"מ לא הציג לוועדת ההיגוי ולוועדת הכספים הסבר מלא ומפורט בדבר הגורמים לחריגות אלו, ואילו שני הגורמים המפקחים הללו לא דרשו לקבל הסבר כזה ולא בחנו את משמעות החריגות.
ממועד אישור הפרויקט ב-2009 ועד למועד סיום הביקורת, הוכנסו שינויים רבים בתקציב הפרויקט ובלוח הזמנים שלו, ולמרות זאת לא ביצע תמ"מ ניתוח כדאיות מעודכן של הפרויקט וממילא לא הציגו בפני ועדת ההיגוי, בפני ועדת הכספים ובפני משרד האוצר.
תמ"מ התקדם בביצוע שלב א' בלא שהייתה בידיו תוכנית עבודה מפורטת ליישום שלב זה בכללותו. עד מועד סיום הביקורת לא הביא תמ"מ לבחינת הגורמים המפקחים ולאישורם תוכנית עבודה מפורטת לכל שלב א', כנדרש בנהליו, וזאת למרות הערות חוזרות ונשנות של ועדת הכספים ושל היועץ מטעמה. בהעדר תוכנית כזו, לא ניתן היה לפקח באופן מיטבי על ניהול הפרויקט, לרבות בקרה אחר תקציבו ואחר לוח הזמנים שלו.
תמ"מ החליט על שינויים באפיונים לאחר שהכנתם כבר הסתיימה, ובמקרה אחד אף לאחר שהסתיים שלב הפיתוח. במועד ההחלטה לא הוצגה לגורמים המוסמכים השפעת השינויים על תקציב הפרויקט ועל לוח הזמנים שלו, ולא בוצע תהליך מסודר של הפקת לקחים לגבי הסיבות לשינויים אלה.
ועדת המכרזים העליונה של המוסד אישרה, ללא נימוק, לגייס עבור הפרויקט 109 עובדים, שהם מרבית העובדים בו, בנוהל מקוצר, אשר אִפשר התקשרות עם ספקים ללא בקשה להצעת מחיר מעודכנת מהם. זאת, אף שבקשה כזו נכללת בנוהל הקבוע של המוסד, ואף שאין הדבר עולה בקנה אחד עם ההתנהלות הרגילה במכרזים. בצורה כזו גויסו 90 עובדים. עלות העסקת העובדים היא המרכיב העיקרי בתקציב הפרויקט ומוערכת ב-505 מיליון שקל.