המבקר מסיים בשורת המלצות, שעיקרן הוא להפעיל סוף-סוף את ההמלצות משנת 2003. מי שחושב שבקשתו-קריאתו של המבקר תביא לשינוי יסודי, הוא כנראה תמים. אם החלטות הממשלה, שהיא הגוף העליון, לא קוימו, מה הסיכוי שהשרים והפקידים יצייתו להמלצה הלא-מחייבת של המבקר?
|
|
|
|
רוב ההמלצות של ועדת זיילר, להבטחת האיכות והבטיחות בענף הבנייה, לא קוימו עד היום, 11 שנים לאחר שהוגשו. כך קובע (יום ג', 5.5.15) מבקר המדינה, יוסף שפירא. לדבריו, היו וישנם "מחדלים חמורים ואוזלת יד מתמשכת" בביצוע המלצות הוועדה והמלצות הממשלה בנושא זה. אסונות נוספים שאירעו לאחר מכן לא הביאו לריפוי המחדלים. ב-24.5.01 התמוטטה רצפת אולם השמחות "ורסאי" בירושלים, 23 אנשים נספו, 380 נפצעו. בעקבות הזעזוע הציבורי הקימה הממשלה ועדת חקירה ממלכתית, בראשות השופט ורדימוס זיילר ז"ל. המטרה: בדיקת הנושא והבעיות, והמלצות שיבטיחו את איכות הבנייה ובטיחות בנייני הציבור. הוועדה הגישה בדצמבר 2003 שורה ארוכה של המלצות, והן אושרו פעמיים על-ידי הממשלה. ביצוע ההמלצות הוטל על 31 גופים - מינהלות, ועדות היגוי, ועדות משנה וצוותי עבודה. אולם - קובע המבקר - הבטחות ודיבורים לחוד, וביצוע לחוד. רוב המלצות ועדת זיילר לא הוצאו לפועל עד היום, למרות שמאז ועד היום אירעו עוד כמה אסונות הנובעים מאיכות ירודה של בנייה. ייתכן שדווקא ריבוי הגופים הוא ש"הבטיח" את הכישלון והמחדל הגדול, כאשר כל גוף מגלגל את האחריות לגוף אחר. המבקר מונה שורה של הבטחות, שלא הוצאו לפועל עד היום - 11 שנים אחרי הוועדה, 14 שנים אחרי האסון. למעשה, כמעט ולא נעשה דבר: - הקמת רשות לתכנון ובנייה: לא הוקמה.
- צוות היגוי: אכן הוקם, על-פי המלצות הוועדה, אך הפסיק לעבוד לאחר תקופה קצרה.
- מזכיר הממשלה לא ערך מעקב אחרי ביצוע של החלטות הממשלה בנושא זה.
- המנכ"לים של משרדי ראש הממשלה, הבינוי, הכלכלה והפנים גילו מה שמכונה בדוח "מעורבות לקויה" בטיפול בהחלטות הממשלה. גם העובדה שאירעו עוד אסונות, לא הגבירה את המעורבות האישית שלהם.
- למרות כל ההחלטות, אין עד היום מאגר רישום מרכזי של נתונים על כשלונות ובעיות בתחום ההנדסה והבנייה של מבני ציבורי.
- ועדת זיילר המליצה, והממשלה החליטה, להכין "קוד בנייה" בן 18 פרקים, שיקבע איך בונים את המרכיבים השונים של הבניין. השנים עוברות, והקוד איננו. בפברואר 2014 הציג משרד הבינוי בפני המועצה הארצית לתכנון ובנייה את הקוד. זו אישרה בינתיים רק שישה פרקים, והם עברו לאישור מכון התקנים. לא ברור אם המכון אישר או לא אישר תקנים אלו, שהם כאמו רק שליש המלאכה.
- תקנים: הוכנה רשימה של 48 מוצרי בנייה, שיש לקבוע להם תקנים. משרד הבינוי הזמין במכון התקנים רק 16 תקנים, לא ברור מדוע. אושרו 14 תקנים, פחות משליש מהמספר הכולל. המבקר: "לוח הזמנים בנושא זה מפגר שנים. עד היום אין לוח זמנים להשלמת התקנים".
- הוחלט להקים ברשויות מכוני בקרה לבדיקת תוכניות הבנייה. אף מכון בקרה לא פועל עד היום. בכמה רשויות פועלים מכונים, אך בצורה נסיונית בלבד. אחת הסיבות לבטלנות היא, שהממשלה לא הקימה גוף, שיפקח על הקמת והפעלת המכונים.
- מערכת מקוונת להגשת בקשות להתרי בנייה: אין. בימים אלו נמסר, שעיריית ירושלים מפעילה לראשונה מערכת כזו.
- הכשרה מקצועית של בקרים על איכות הבנייה בעירית - אין.
- הכשרת בעלי תפקידים לפיקוח בנושא זה, באחריות שר הכלכלה - אין.
|