מבקר המדינה,
יוסף שפירא, מצא (יום ג', 5.5.15) ליקויים רבים בטיפולו של משרד הבינוי בזכאים לדיור ציבורי. אלו מתחלקים לשתי קבוצות, והמבקר מתרכז באחת מהן, ובה 60,000 משפחות, המתגוררות בשכירות מסובסדת בשיכונים בכל חלקי הארץ. למען ההגינות יש לציין, כי לא מדובר בדירות של משרד הבינוי, אלא של חברות משכנות - חברת עמידר הממשלתית וחברות חלמיש, פרזות (הנמצאת בהליכי פירוק) שקמונה וחלד, הנמצאות בבעלות ממשלתית-עירונית.
הקבוצה השנייה מונה 142,000 משפחות, המתגוררות בשכירות בדירות פרטיות (לא בדיור ציבורי) בכל רחבי הארץ, ומשרד הבינוי מסייע להן לשלם את שכר הדירה. המשרד הוציא על כך אשתקד 1.5 מיליארד שקל, שהם 880 שקל בממוצע לחודש למשפחה.
בחזרה לדירות הציבוריות: המבקר מצא, שבסוף 2013 חיכו 2,570 משפחות לקבלת דירה בשכירות בעמידר או בחברות האחרות. זהו גידול של 400 משפחות, או 15%, לעומת מספר הממתינים בשנת 2007. זמן ההמתנה הממוצע הוא 33 חודש, אך רבים ממתינים יותר: 856 משפחות ממתינות יותר משלש שנים, ומהן 250 משפחות מחכות בתור יותר משבע שנים. השיא שייך לשתי משפחות, המחכות בתור יותר מ-15 שנה! הסיבה לכך היא, כנראה, שאין דירות מתאימות לצרכיהן באזור מגוריהן.
המבקר מצא, עם זאת, שמאות דירות עומדות ריקות. לא ברור מדוע, ולא ברור מדוע אין משכירים דירות אלו לחלק מהמשפחות העומדות בתור. שר השיכון הקודם,
אריאל אטיאס, הורה להשכיר 95 דירות למשפחות מרובות ילדים, מחוץ לתור. לא ברור מהי ההצדקה לכך. נמצאו ליקויים בקבלת ההחלטה ובישומה.
26,000 מתוך 60,000 המשפחות מתגוררות בדירות גדולות מכפי צרכיהן. בכמה מקרים, מתגוררת משפחה קטנה בדירה בת 140 מ"ר. במקרים אחרים, מקבל יחיד דירה נפרדת וגדולה. הסיבה העיקרית לכך היא, שהמשפחה הייתה גדולה בעבר, הילדים גדלו, יצאו מהבית, והמשפחה ממשיכה לגור באותה דירה. מצד שני, 1,500 משפחות מתגוררות בצפיפות רבה. לא נראה שמשרד הבינוי והחברות המשכנות עשו מאמץ להתאים את הדירות לגודל המשפחה.
לדיירי עמידר יש זכות לרכוש את הדירות שבהן הם מתגוררים בשכירות. הם מקבלים הנחה אחידה של 65%, מבלי לשים לב למצבם הכלכלי. יצוין, כי בחוק הדיור הציבורי, כפי שנחקק לפני שנים רבות, נקבעה טבלה מדורגת של שיעור ההנחה, לפי מצבה הכלכלי של המשפחה ולפי מספר השנים שבהן התגוררה בדירה. לא ברור מה קרה לדירה זו.
עוד מציין המבקר, שדירות רבות מושכרות לעולים על-ידי משרד הקליטה, אך אין מאגר רישום מרכזי ואין תיאום עם הדירות המוזכרות לעיל.
- משרד הבינוי מודה: נכון, חסרות אלפי דירות, אך הסיבה לכך היא שהאוצר ותקציב המדינה לא הקצו את 35 מיליארד השקל הדרושים לרכישתן.