המדינה מבקשת לגזור שנת מאסר בפועל על ראש הממשלה,
אהוד אולמרט, בפרשת טלנסקי. אולמרט הורשע במירמה והפרת אמונים ובקבלת דבר במירמה בדיון הנוסף בפרשה, בעקבות עדותה של
שולה זקן. את טיעוניה של המדינה הציג (יום ג', 5.5.15) עו"ד
אורי קורב בפני שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים
יעקב צבן,
משה סובל ו
רבקה פרידמן-פלדמן. המדינה מבקשת גם להטיל על אולמרט קנס של למעלה מ-155,000 דולר - הסכום שהרוויח מן העבירה, בציינה שהקנס המירבי הוא פי ארבעה מסכום זה ושבידי אולמרט האמצעים הכספיים לשלם אותו.
קורב ביקש לקבוע את המתחם על 18-8 חודשי מאסר בפועל, ולמקם את אולמרט באמצע המתחם - דהיינו 13 חודשי מאסר. הוא ציין, כי אולמרט לא הביע חרטה, פעל ממניעים אנוכיים של בצע כסף, ועברו הפלילי מלמד על משך השנים בהן הוא מבצע עבירות. אל מול זאת, הוא מבקש להביא בחשבון את תרומתו הניכרת של אולמרט למדינה ולחברה, ואת הפגיעה הקשה בו. הוא גם ביקש שלא לחפוף את העונש בפרשת טלנסקי לזה שהוטל על אולמרט בפרשת
הולילנד (שש שנות מאסר; תלוי ועומד בערעור).
לדברי קורב, אולמרט הוא איש רב פעלים שזכויותיו צריכות לעמוד לו - אך בתוך מתחם הענישה. הוא הזכיר, כי בית המשפט לא קיבל את גירסתו של
רענן דינור כאשר העיד בסיבוב הראשון של המשפט. לדבריו, בתקופה בה טיפל אולמרט בפיגועים כראש עיריית ירושלים (שעל כך העיד דינור), הוא "עשה גם דברים אחרים" כפי שמעידה הכרעת הדין בפרשת הולילנד.
קורב טען, כי נסיבות מקלות שעמדו לטובת אולמרט בדיון הקודם אינן קיימות כיום, ויש להביא בחשבון את הרשעותיו הנוספות. צבן הורה לקורב שלא להתייחס לענישה בפרשת מרכז ההשקעות, בה הורשע אולמרט כבר בסיבוב הראשון ונדון לשנת מאסר על תנאי. קורב טען, שההנמקות לעונש הקודם אינן עומדות כיום - שכן כעת מדובר בשתי הרשעות - וכך למעשה ייאלץ בית המשפט העליון לגזור את עונשו המצטבר של אולמרט; צבן דחה עמדה זו.
"קו שבר באמון הציבור" לדברי קורב, אולמרט פגע בצורה קשה וחמורה בערכים המוגנים על-ידי העבירות בהן הורשע. "מדובר בקו שבר של ממש באמון הציבור. הציניות וחוסר האמון הפכו לנחלת הכלל. התנהלותו של הנאשם זעזעה את אמות הסיפים של המדינה, וגרמה לתהום של חוסר אמון של הציבור בנבחריו. בית המשפט שומע כמו כולנו את הקולות ש'כולם מושחתים ואין מה לעשות'. מכאן פגיעתו הקשה של הנאשם בציבור", טען.
"גלי ההדף של מעשיו של הנאשם שטפו איתם את אמון הציבור, שרואה שאין בהם לא טוהר ולא מידות. מי שמסתכל על דבר כזה מן הצד, אומר: כולם מושחתים; למה שאני אהיה פראייר?". קורב הזהיר, שמדובר במדרון חלקלק המוביל למצב של מדינת עולם שלישי, ועמד על חשיבות הנראוּת של מעשי הנבחרים. "הנזק אינו בכך שהנאשם קיבל באופן שיטתי מעטפות מתחת לשולחן. זה לא העניין הנקודתי. זוהי הפגיעה האנושה באמון הציבור ובתקינות המינהל הציבורי".
בנוגע לקבלה במירמה של אישור
מבקר המדינה טען קורב, שמדובר בפגיעה באפשרות של המבקר לפקח על ענייניו של הציבור ולמנוע הפרת אמונים. לדבריו, אולמרט ניצל לרעה את רום מעמדו, הכספים ניתנו לו בזיקה לתפקידו והוא פעל בתכנון מראש ולאורך שנים. עוד ציין, כי בה בעת שאולמרט ביצע את עבירותיו בפרשת טלנסקי - הוא ביצע את העבירות בהן הורשע בפרשת מרכז ההשקעות.
"משיק מאוד לעבירת השוחד" "המעשים בפרשת טלנסקי משיקים קרוב מאוד לעבירת השוחד", טען, והוסיף שאולמרט היה חוטא ומחטיא בכך שהפעיל לצרכיו את שולה זקן. הוא הזכיר, כי אולמרט קיבל מטלנסקי במעטפות במזומן קרוב ל-250,000 דולר - "סכומים פנטסטיים", הגדיר אותם. לדברי קורב, כי הפרמטרים המנויים בחוק העונשין לנסיבות ביצוע העבירה - מתקיימים באולמרט כל מרכיבי החומרה ואף אחד ממרכיבי הקולא.
"יש מי שיאמר, והוא לא יהיה לגמרי טועה, ששיטת המשפט הישראלית מתמרצת שקרים במשטרה ובבית המשפט", הוסיף קורב, וטען שלפיכך תיקון 113 נותן תמרוץ למי שמודה ונוטל אחריות. לאור זאת, הוא סבור, יש להחמיר בעונשו של אולמרט יותר מאשר באלו של
ג'קי מצא (שנה),
דני דנקנר ו
שלומי לחיאני (שמונה חודשים) - שכן הללו הודו במסגרת הסדרי טיעון.
לדברי קורב, ההקלה בעונשו של אולמרט בפרשת מרכז ההשקעות, שנבעה מכך שהתפטר לא בשל כך אלא בשל פרשת טלנסקי, שוב אינה קיימת - שכן כעת ברור שהחקירה בפרשה זו הייתה מוצדקת. עוד אמר, כי אין להתחשב בחלוף הזמן, שכן כיום ידוע שחלק מהתמשכות ההליך נבעה משקריו המתמשכים של אולמרט. קורב העיר, כי ויתורו של אולמרט על התנאים המגיעים לו בעת פסיקת עונשו הקודם, נועד רק למנוע דיון בנושא הקלון, וכי זכויות אלו היו נשללות ממנו ממילא בשל הרשעתו.
קורב אמר, כי המדינה מסכימה לחלוטין עם קביעתו של בית המשפט, לפיה מעשיו החיוביים של אולמרט צריכים לעמוד לזכותו. עם זאת, הזכיר, היה לאולמרט גם "צד אפל. באותן שנים הוא פעל גם למען עצמו בצורה מושחתת למען בצע כסף" - וגם אותם צריך להביא בחשבון. "אנחנו מבקשים מבית המשפט להטיל עונש שיהלום את הרטוריקה של חומרת העבירות" וכזה שירתיע אחרים מהפיכת המערכת השלטונית לקרדום לחפור בו, סיים.
