בידי רשות המיסים רשימה של לקוחות ישראלים בבנק שווייצרי נוסף, לאחר החשיפה של הלקוחות בבנק UBS שלא דיווחו על נכסיהם, ואשר הביאה אשתקד למעצר של כ-30 איש שלא דיווחו על נכסים בהיקפים של מיליוני דולרים. כך גילה (יום ד', 6.5.15) מנהל רשות המיסים,
משה אשר, ביום עיון של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין בנושא המלחמה בהון השחור.
אשר מעריך, כי תהליך השקיפות העולמי בתחום המס יואץ בשנים הקרובות, ובסופו של דבר לא ניתן יהיה להעלים רכוש בשום מקום בעולם. לדבריו, בשנה הקרובה תנסה רשות המיסים לקדם בחקיקה את שיתוף הפעולה הבינלאומי בתחום החשיפה, על-פי הסטנדרטים הבינלאומיים אותם התחייבה ישראל ליישם החל משנת 2018.
עד אז, הוסיף, קיים חלון ההזדמנויות להסדיר את ההון הלא-מדווח במסגרת הליך הגילוי מרצון, המעניק פטור מהליכים פליליים; ככל שעבודת ההכנה של המייצגים תהיה מקיפה יותר, ההליך במשרד השומה יהיה מהיר יותר - הבטיח.
עבירות מס - הלבנת הון עוד אמר אשר, כי רשות המיסים תגיש שוב לכנסת את הצעת החוק להפיכת עבירות המס לעבירות מקור לפי החוק לאיסור
הלבנת הון, והוא משער שההצעה תעבור. ההצעה הוגשה לכנסת הקודמת, אושרה בקריאה ראשונה אך נתקעה בוועדת חוקה, חוק ומשפט. משמעות החקיקה היא בעיקר מתן אפשרות לחלט רכוש בגובה עבירות המס, לצד החמרה הענישה עד כדי עשר שנות מאסר.
על הפגישות שקיים בשווייץ לפני כחצי שנה אמר אשר, כי מצא אוזן קשבת לנהלים ולצרכים של רשות המיסים הישראלים. הוא הבהיר לשומעיו, כי אין חובה להעביר את הכסף ארצה, אלא ניתן להמשיך לשלמו בשווייץ תוך תשלום המס בישראל, וביקש מהם להסביר ללקוחותיהם את הפרטים וההקלות. "הנוהל התקבל על-ידי הבנקים, שהכירו בכך שהוא פרקטי והוגן", הוסיף. "הבנקים הגדולים מכינים את עצמם למתן תשובות לפניות שלנו".
היועצת המשפטית של הרשות לאיסור הלבנת הון, שלומית וגמן-רטנר, ציינה, כי דווקא מדינות המשמשות כמקלטי מס מזדרזות לשתף פעולה בצורה יזומה עם היוזמות הבינלאומית בתחום זה, כדי שלא יהיו חשופות לסיכונים. מנכ"ל קרדיט סוויס בישראל, דורון אברבוך, טוען שאין זה נכון לומר ששוב אין סודיות שווייצרית, למרות שיתוף הפעולה של הבנקים המקומיים עם רשויות המס בחשיפת שמות לקוחות מעלימי מס ומלביני הון.
מבצע הגילוי מרצון הצליח סמנכ"ל רשות המיסים לשעבר, רו"ח
גידי בר-זכאי, סבור שמבצע הגילוי מרצון הצליח והוביל למספר גדול מאוד של פניות, ולכן קרא לרשות להאריך אותו מעבר לסוף חודש ספטמבר הקרוב (מדובר בנוהל המקוצר המאפשר פניות אנונימיות). הוא ציין, כי אין אפשרות להעמיד לדין 50,000 בעלי נכסים לא-מדווחים, ומכאן יתרונו של הליך הגילוי מרצון. "רוב הלקוחות שאנחנו מייצגים לא ירצו ללכת לדיון משפטי, כי הם יצטרכו לחשוף את עצמם והם יתביישו", הוסיף.
אשר הגיב באומרו, כי כאשר אושר הנוהל ביקש היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, לגבש נתונים על הבקשות. "אני מניח שכאשר יתקרב המועד, אנחנו נבחן את הדברים האלה. בשלב הזה אני לא יכול להבטיח שום דבר. אני גם שומע שיש עומס על מערכת הבנקים השווייצרית, ולוקח זמן להפיק את המסמכים הדרושים למייצגים. בסופו של דבר נתחשב בכל זה".
