שופטת בית המשפט העליון,
דפנה ברק-ארז, דחתה (יום ב', 11.5.15) את בקשתה של מפלגת יש עתיד להוציא צו ביניים נגד התיקון לחוק יסוד הממשלה, אשר יאפשר למנות שרים וסגני שרים ללא מגבלה מספרית. ברק-ארז קיבלה את עמדת המדינה והכנסת וקבעה, כי אין מקום להתערבות בג"ץ בחקיקה שטרם התקבלה. היא הורתה ליש עתיד להגיש הודעת עידכון עד 14.5.15.
הפרקליטות אמרה בתגובתה לבקשה לצו ביניים, כי ההלכה היא שבית המשפט אינו מתערב בהליכי חקיקה לפני שהסתיימו, ולכן יש לדחות על הסף את העתירה בהיותה מוקדמת. עוד נקבע בפסיקה, כי בכל מקרה - התערבות שיפוטית בהליכי החקיקה תיעשה רק במקרים נדירים של פגם היורד לשורשו של עניין.
לגופן של טענות יש עתיד אומרת הפרקליטות, כי לא מדובר בממשלת מעבר אלא בכנסת מכהנת שעתידה לתקן את החוק; וכי לא מדובר בהוראת שעה, אלא בדחיית תחולתו של התיקון לחוק שנחקק לפני שנתיים. לגבי העלות התקציבית - שנעדרה מההצעה שהובאה לממשלה - אומרת הפרקליטות, כי מדובר ב-3.9-2.4 מיליון שקל בשנה לכל שר נוסף וב-1.5 מיליון שקל לכל סגן שר נוסף.
הכנסת אמרה בתגובתה, כי "מדובר בבקשה חסרת כל בסיס, וחריגה ביותר, המבקשת באופן חסר תקדים לעכב מראש הליכי חקיקה, בשעה שהצעת החוק טרם הונחה על שולחן הכנסת, וטרם נדונה על-ידי גורם כלשהו בכנסת". אם יש עתיד הייתה ממתינה מעט, נאמר עוד, היא הייתה מגלה שאין מקום לטענתה המרכזית בדבר חוסר סמכותה של הוועדה המסדרת לאשר את החוק, שכן היועץ המשפטי לכנסת כבר קבע זאת.
"טענותיה האחרות של העותרת מבוססות בחלקן על התעלמות מהוראות מפורשות בתקנון הכנסת המתירות קיצור של תקופות הזמן הקבועות בהליכי החקיקה, ואשר נעשה בהן שימוש תדיר; בחלקן על חוסר הבחנה בין הרשות המחוקקת שכלפיה מופנית העתירה ובין הרשות המבצעת שלא צורפה כלל כמשיבה לעתירה; ובחלקן נוגעות לגופה של הצעת החוק, וברי כי אין מקום לדון בהן בטרם אושרה הצעת החוק", אומרת הכנסת. את תגובת הכנסת הגישו עוה"ד
איל ינון וגור בליי, ואת תגובת המדינה - עו"ד יונתן ברמן.
