"המבנה הרגולטורי הקיים וחוקי ההשקעות בשוק מונעים הזדמנויות מעסקים וממשקיעים פרטיים רבים", כך אמר (יום ב', 11.5.15) אמיר ברמלי, יו"ר ומנכ"ל קבוצת העסקים רוביקון, בהרצאתו בוועידת כלכליסט לעסקים קטנים ובינוניים.
"למי בקהל יש 12 מיליון שקל?", שאל את המליאה, והסביר: "החוק הישראלי מציב למבקשים להשקיע בעסקים, הון מינימלי של 12 מיליון שקל. בישראל ישנם אולי כ-10,000 מיליונרים עם הון נזיל של מיליון דולר וגם הם לא זכאים להזדמנות להשקיע. "החוק מקטלג קומץ של אנשים כ'משקיעים מתוחכמים' וכך הופך את שוק ההון ל'מגרש משחקים' לעשירים בלבד".
בתוך כך, ברמלי הטיל את האשמה למציאות הפיננסית של עסקים קטנים ובינוניים בצמיחה, ושל משקיעים פוטנציאליים, על הרגולציה: "צריך להודות בעובדות, הבורסה יבשה ונמצאת בשפל חסר תקדים, הבנקים והמוסדיים הם מונופול על ההשקעות, ומגזר העסקים הקטנים ובינוניים לא באמת מעניין אותם. משקיעים רבים רשמו הפסדים אסטרונומיים בשל השקעה לא מבוקרת בעסקים הגדולים ובחברות ציבוריות, והרגולציה הישראלית מתנהלת כמוסד עתיק שלא מאפשר צמיחת כוחות חוץ בנקאיים חדשים ועדכניים. יש לציין כי רשות ניירות ערך כבר הגדירה תנאים להשקעות מרובות משקיעים קטנים, אבל ייחסה את ההקלה אך ורק לחברות הי-טק ולא לכלל החברות בכלכלה".
ברמלי הוסיף ואמר כי בניגוד למחוקק בישראל, בעולם כבר הבינו שהקדמה, האינטרנט וזמינות המידע משנה את המפה וביצעו שינויים רבים בחוקים המקומיים".
בנוסף, ברמלי אמר כי בעיניו "הרגולטור מציב סטנדרטים נוקשים בפני עסקים בצמיחה ולא מאפשר למשקיעים פוטנציאליים להשתלב בשוק זה. כך, למשל, החוק מציב רף של 35 משקיעים בשנה לכל עסק, אך מספר זה אינו נותן פתרון לעסקים ומהצד השני לא מספק הזדמנות אמיתית למשקיעים. טענת ההגנה על משקיעים לא רלוונטית, כי במקרה זה אין מודל ניהול סיכונים אמיתי מאחורי המספר השרירותי - רק מניעה.
"אז מה כן ניתן לעשות למען תנופה וצמיחה של עסקים בצמיחה? כדי לשנות את המצב הקיים יש להקים מודל פיקוח מקביל בשוק ההון שיהיה מידתי ומותאם לגודל העסק ויחול על השקעות עד גובה מסוים. למשל לאפשר השקעה של עד 100,000 שקל למשקיע, עד לתקרה של 1,000 משקיעים לגיוס, שיניבו גיוס של מקסימום 50 מיליון שקל וזאת בפיזור גבוה ובפיקוח מידתי לגובה ההשקעה ולרמת הסיכון שאליה נחשף המשקיע. התוצאה לדבריו תהיה הקטנת החשיפה של המשקיעים ובניגוד למצב הקיים כיום, הפיקוח לפי מודל זה יחול כבר מהמשקיע הראשון."
יו"ר ומנכ"ל רוביקון המשיך ופירט את מודל הרגולטורי לפיקוח מידתי: "במקום דירקטורים חיצוניים החברה המגייסת תמנה שני נאמני ציבור - עורך דין ורואה חשבון. כספם של המשקיעים יופקד בידי הנאמנים, שיוודאו שהחברה עומדת בתוכנית העסקית שהוצגה למשקיעים .במקום תשקיף, החברה תעניק לכל משקיע גישה לצפייה בנתונים בחשבון הבנק שלה, ובכל רבעון יישלח למשקיעים דוח רבעוני. בנוסף, הציע ברמלי, יש לחייב את המוסדיים להשקיע אחוז כלשהוא מהכספים שהם מנהלים להשקעות בעסקים קטנים ובינוניים. "פיתוח ויישום המודל יקדם שוויון הזדמנויות בשוק ההשקעות הפרטיות יפתח אופקי פעילות פיננסית מניבה למעמד הביניים, ויאפשר גם לעסקים קטנים ובינוניים לגייס הון, למנף את פעילותם ולהרוויח. לממשלת ישראל יש את הכלים הדרושים, רק צריך שמישהו ירים את הכפפה ויישם".
