העליון מרחיב את עבירת הנהיגה בשכרות

שיכור הישן ברכבו כאשר המנוע דולק, ייחשב כמי שנוהג בשכרות. כך קובע (5.5.15) שופט בית המשפט העליון, אורי שהם. לדברי שהם, הגדרת המונח "נהיגה" היא עמומה ושימשה כר לפסקי דין רבים לאורך עשרות שנים. הוא עצמו סבור, כי "ככל שמדובר בעבירות הנהיגה השונות, כפי הגדרתן בפקודה או בתקנות, נראה כי התכלית המרכזית העומדת ביסודן, עניינה בחשש לפגיעה בכושר הנהיגה של הנוהג ברכב, ומניעת סיכונים לנהג עצמו ולמשתמשים בדרך... אשר לעבירת הנהיגה בשכרות, החשש מפגם בכושר הנהיגה של הנהג משתרע, בין היתר, על הפגיעה המשמעותית בשיקול הדעת של הנהג השיכור". פרשנות החוק הישראלי והשוואה למשפט בעולם מביאים את שהם למסקנה: "המבחן הנכון לפרשנות המונח 'נהיגה' בענייננו הוא מבחן השליטה האפקטיבית על אמצעי הפעולה של הרכב. בביטוי 'שליטה אפקטיבית' גלומה יכולתו של אדם לשלוט במנגנוני התפעול, הבקרה והשליטה ברכב". שהם מוסיף: "החיבור בין קיומה של שליטה אפקטיבית ברכב לבין הימצאותו של נהג שיכור ברכב עצמו עשוי לשמש בסיס להרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות. ודוקו: אינני נדרש לקבוע מסמרות בשאלת היקפו המדויק של מבחן השליטה האפקטיבית ברכב, ונראה כי מדובר בשאלה עובדתית שתוכרע על-פי נסיבות העניין. די לי אם אומר כי מבחן זה מאפשר לקבוע, בנסיבות המתאימות, כי בוצעה עבירה של נהיגה בשכרות, גם במצב שבו הרכב לא היה בתנועה". הדברים נאמרו בהחלטתו של בית המשפט העליון לדחות - בגלגול שלישי - את ערעורו של יבגני קרופצקי על הרשעתו בנהיגה בשכרות, כאשר ישן ברכב שמנועו דולק בעוד ריכוז האלכוהול בדמו גבוה פי 3.5 מהמותר. רשיונו נשלל לשמונה חודשים והוא נדון למאסר על תנאי של ארבעה חודשים. השופטים יצחק עמית ויורם דנציגר הסכימו עם שהם. את קרופצקי ייצג עו"ד דוד גולן, ואת המדינה - עו"ד נילי פינקלשטיין.