פרקליט המדינה נדרש ב-12/14 להתערב להעברת התיקים החשודים - אך התחמק

פרקליט המדינה שי ניצן התחמק משימוש בסמכותו ולא פעל כדי לכפות העברת התיקים בהם חשודים פרקליטת מחוז תל אביב (פלילי) לשעבר רות דוד ועו"ד רונאל פישר בביצוע עבירות פליליות. כך עולה מתוכנן של תכתובות שהגיעו ל-News1. העברת התיקים נדרשה על-ידי נציבת תלונות על פרקליטים, השופטת (בדימ.) הילה גרסטל. נודע, כי בעקבות החשיפה ב-News1 ביום 06.07.14 לפיה "רונאל פישר נתן שוחד לרות דוד" בתקופת כהונתה כפרקליטת מחוז, ונוכח פנייתה של אומ"ץ ביום 09.07.14 לנציבה גרסטל - פנייה שנעשתה בעקבות הפרסום ב-News1, פנתה הנציבה אל מ"מ פרקליטת המחוז, עו"ד נאוה שילר, וביקשה את כל התיקים מהשנים 2010-2008 בהן מעורבים יחד רות דוד ורונאל פישר. גרסטל הגבילה את דרישתה לשנים אלה בשל התיישנות (שבע שנים). למרות פנייתה, דרישתה של גרסטל לא נענתה, באמתלה כי הפרקליטים מסרבים לשתף פעולה עם הנציבות בשל עמדתם העקרונית השוללת בדיקה פרטנית מצד הנציבות. פרקליטות המחוז סירבה למסור את התיקים המלאים ומסרה רק פרטים בסיסיים ביותר. במכתבה של עו"ד שילר מיום 25.8.14 נמסר גילוי חלקי בלבד לפיו מדובר בארבעה תיקים שאותרו: 1. פמת"א, 4958/07 משה חמרה, בוער בשנת 2013 (הושמד) 2. פמת"א 7408/02, אין שם נאשם 3. פמת"א 4077/06, יוסף וסרמן, נגנז בשנת 2008 4. פמת"א 3666/05, שוקי משעול.

התיקים הנ"ל היו נחוצים כאמור לבדיקה. טירפוד הבדיקה מנע מהנציבה גרסטל לחקור בדבר ולסייע בקידום החקירה במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) נגד רונאל פישר ורות דוד, בשאלות:

• משה חמרה - מתי בדיוק בוער/הושמד התיק נגד משה חמרה - למרות שטרם חלפו שבע שנים מעת פתיחתו, והאם נכון הדבר שהוא הושמד, על-ידי בעלי עניין, כדי למנוע בדיקת הפעולות שנעשו מצד כמה גורמים מעורבים בפרקליטות;

• מדוע לא נמסרו פרטי התיק השני (פמת"א 7408/02), והאם אי-גילוי שמו של אותו גורם נעשה כדי להסתיר את זהותו;

• יוסף וסרמן - מדוע נגנז התיק בשנת 2008, והאם נכון שהוא נגנז בשל קשרי השוחד בין רות דוד לבין פישר;

• שוקי משעול - האם נכונה טענתו של משעול, לפיה הוא נדרש על-ידי פישר לשלם 20 אלף דולר - כדי שהלה ישלם מסכום זה כספים לרות דוד; ומאחר שהוא סירב לשלם, נקטה רות דוד הליכים חמורים נגדו.

הפנייה האישית לשי ניצן

נודע, כי גרסטל פנתה שוב ושוב לעו"ד שילר, ללא הועיל. התיקים לא נמסרו לבודקים מטעמה וגם בקשתה לאפשר עיון בתיקים לא כובדה. מחמת זאת, במכתב מיום 08.12.14 פנתה גרסטל אל שי ניצן בדברים אלה (ציטוט):

• לנוכח העובדה שהנתונים שהופיעו בתשובתה של עו"ד שילר היו חלקיים ביותר, פנינו אליה במכתב נוסף מיום 04.09.14 בו ביקשנו לקבל פרטים מסוימים בנוגע לתיקים אליהם התייחסה בתשובתה. משלא התקבל מענה למכתבנו האחרון שלחנו לעו"ד שילר מכתב תזכורת ביום 27.10.14 אולם עד כה טרם קיבלנו מענה מצידה. מבקשת התערבותך הדחופה.

למרות זאת, כאמור, הנציבות לא קיבלה את התיקים שנדרשו לבדיקה; חמור מכך: שי ניצן לא הגיב לגרסטל עד היום; חמור עוד יותר: שי ניצן, שידע היטב על החשדות החמורים נגד רות דוד ונגד פרקליטים נוספים שעבדו בזמנו עם רות דוד על אותם תיקים, פעל בדרכים שונות כדי לסכל בדיקה. בפועל הוא השתתף בניסיונות של גורמים שונים בפרקליטות שפעלו לחיפוי וטיוח הפרשה. המסקנה המתחייבת: בדיקת המשטרה (להב 433) אמורה להתחיל מהראש - שי ניצן, שבפועל, ובניגוד מוחלט לתפקידו, נתן ידו לשיבוש הליכי חקירה ומשפט.