רשות המיסים צפויה לבקש לקבל מידע מבנקים בישראל, לצורך הצלבתו עם המידע שבידיה על ההכנסות המדווחים של הנישומים. כך רומז (יום ב', 18.5.15) מנהל רשות המיסים,
משה אשר, בכנס לשכת עורכי הדין באילת. לדבריו, אם הרשות מקבלת מידע מבנקים בחו"ל - אין סיבה שלא תקבל מבנקים בישראל, במיוחד לנוכח העובדה שהסודיות הבנקאית התפוגגה.
עוד אמר אשר כי רשות המיסים תעשה מאמץ להתחיל להעביר מידע למדינות זרות עוד לפני תאריך היעד של 2018, משום שבמקביל - תוכל לקבל מידע מאותן מדינות. במקביל, הרשות ביקשה מארה"ב דחייה בתחילת העברת המידע אליה, שנועד לספטמבר השנה, משום שהבחירות עיכבו את התהליך, ואשר סבור שהאמריקנים ייענו לבקשה.
רשות המיסים גם תבקש להכניס לחוק ההסדרים הקרוב מתן הסמכה לחתום על אמנות דו-לאומיות ורב-לאומיות להחלפת מידע עם מדינות אחרות. הרשות גם פרסמה מכרז לבחירת חברה שתוכל להפיק עבורה מהאינטרנט. עוד אמר אשר, כי בצ'יינג'ים מתנהלת פעילות של מיליארדי שקלים החשודה כהעלמות מס, אך כיום אינה מדווחת לרשות - וגם את זה מבקשת הרשות לשנות.
לדברי אשר, רשות המיסים מעורבת בחקירת פרשת
רונאל פישר, וייתכן שיוגש נגדו כתב אישום גם על עבירות מס. עוד אמר, כי הוא משער שבשבוע-שבועיים הקרובים יחלו לצאת תוצרי רשימת שמות הלקוחות הישראלים בבנק שווייצרי נוסף, המצויה מזה זמן בידי הרשות.
"הבנקים הופכים להיות סוכנים" פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה),
ליאת בן-ארי שווקי, ציינה, כי הסודיות הבנקאית אינה מוחלטת, אלא נסוגה מפני אינטרסים ציבוריים אחרים - וברור שהמאבק בהון השחור הוא אינטרס שכזה. לדבריה, בחלק גדול מן המקרים של תשלומים ניכרים במזומן - מדובר בהון שחור, ומכאן החשיבות של הגבלת תשלומים כאלו. עוד אמרה בן-ארי, כי חלק מהתיקים מתוך רשימת הלקוחות בבנק יו.בי.אס כבר נמצאים על שולחנה של הפרקליטות.
עו"ד פיני רובין הסכים, שהסודיות הבנקאית היא עולם הולך ונעלם, למרות שהיא קבועה בחוק ובפסיקה. "מה שנשאר הוא הסודיות שאיננה מול הרגולטורים, אלא בין אדם לחברו ובתביעות נגזרות וייצוגיות", אמר. הוא סיפר, כי הבנקים השווייצריים "מגרשים" לקוחות זרים, או מחייבים אותם לחתום על הצהרה - מאושרת בידי רואה חשבון - לפיה הם עומדים בדרישות החוק המקומי.
"הבנקים הופכים להיות סוכנים של רשויות זרות", טוען רובין, המייצג את
בנק הפועלים. לדבריו, השאלה היא מהו קו האיזון העדין בין האינטרס הציבורי לבין פרטיות הלקוחות - וזוהי אחת הסוגיות המרכזיות במו"מ בין הבנקים לרשות המיסים. "לא מקובל על הבנקים שמשה אשר יוכל לקבל צו שיאפשר לו לקבל את שמות כל הלקוחות הגרמניים בבנק לאומי, כי לא מדובר בחשוד אלא בהצפה אינפורמטיבית גסה של מידע עדין שייחשפו גם לרגולטורים זרים", הדגיש רובין.
חשש מפני רדיפה פוליטית ראש הרשות לאיסור
הלבנת הון, פול לנדס, אומר שהתפיסה היא שהגוף הפיננסי יכול למנוע את השריפה במקום לכבות אותה, שכן הוא אשר יברר מול לקוחותיו מהם מקורות כספם. הוא קרא להפסיק להשתמש ב"מונח המכובס 'העלמת מס'. זו תרמית מס. מדובר במי שגנב מהמדינה מיליונים".
עו"ד ג'ון פפלארדו - לשעבר תובע פדרלי ראשי במדינת מסצ'וסטס - ציין, כי רוב המקרים בהם נתבעו בנקים, נבעו מכך שהם העדיפו את הרווח על פני הציות לחוק. עוד הזכיר, כי ממשלת שווייץ היא שיזמה לאחרונה את החוק המחייב את הבנקים המקומיים לזהות בצורה ברורה את לקוחותיה - וכל אלו נובעים מתוך החשש מפני תביעות, בעיקר בארה"ב. עם זאת, פפלארדו שאל רטורית האם מצב זה לא הרחיק לכת והאם אין מקום לצעדי מגן, למשל כדי למנוע שימוש בנושא ההלבנות כדי לנהל רדיפה פוליטית כפי שעשתה רוסיה למיכאיל חודורובסקי.
המנחה עידו באום שאל את אשר אם ישראל תיענה לבקשה מעין זו מרוסיה. אשר השיב: "בוודאי. אני לא רואה את ההבדל. זה נעשה כבר היום ברמה פרטנית עם מדינות שיש לנו עימן אמנות למניעת כפל מס". לדברי אשר, הרשות אינה בודקת האם יש שיקולים אחרים מאחורי הבקשה, אלא האם היא עונה על התנאים הקבועים באמנות. לנדס אמר, שתשובתו זהה: "כל בקשה נבחנת לגופה. אם היא אינה מבססת חשד להלבנת הון או מימון טרור, אנחנו מבקשים מהמדינה הזרה מידע נוסף. אם המידע אינו מספק, לא נענה עליה".
"עסקים חוקיים יתמוטטו" עו"ד
נתי שמחוני טען, כי הזכות לפרטיות לא פחות חשובה ואולי יותר חשובה מאשר המאבק בהון השחור, וכך גם אמון הציבור בבנקים. לדבריו, רשות המיסים מבקשת מידע על כספים שהושג כחוק ורק לא שולם עליו מס; "יש לכם כלים אזרחים ופליליים להילחם באותו הון שחור", אמר לאשר. "המשמעות היא הכתמת כל אדם שהעלים מס בעבירה של הלבנת הון - ואז יש חילוטים, אבל לא בסוף היום אלא כבר בעת החקירה, ולא הרכוש שמקורו בעבירה אלא כל רכוש. כך אפשר להביא למיטוט עסקים חוקיים", טען שמחוני.
אשר השיב, שייתכן שיש לקבוע קו גבול ברור לגבי החילוטים, כך שהם יופעלו רק בעבירות חמורות ובהתאם לסכום ההעלמות. לנדס ציין, כי הדבר כלל אינו בידי ישראל, שכן מדובר בתהליכים בינלאומיים ו"
ישראל שוב משתרכת מאחור".
