שוטרים החשודים בהטרדה מינית מועמדים לדין משמעתי כאשר מח"ש מגיעה למסקנה שמדובר בעבירה ברף הנמוך שלה. כך אומרת (יום ג', 19.5.15) יועצת המפכ"ל לענייני נשים, תת-ניצב יעל אידלמן, בכנס לשכת עורכי הדין באילת. לדבריה, בהקשר זה המשטרה אינה שונה מכל ארגון אחר.
כפי שפורסם ב-News1, בשנה שעברה
נדונו מספר שוטרים לעונשים כספיים בלבד בגין הטרדות מיניות. אידלמן אמרה, כי במח"ש הייתה התלבטות האם להעמיד לדין, באשמת מתן שוחד, שוטרות שקיימו יחסי מין עם מפקדיהן וזכו לקידום, ובסופו של דבר הוחלט להימנע מכך. היא ציינה, כי התלבטות זו אינה ייחודית למשטרה, וכי ארגוני הנשים מתנגדים לצעד שכזה.
לדברי אידלמן, המפכ"ל
יוחנן דנינו הסכים ששוטרות המתלוננות על הטרדה מינית, יוכלו לקבל סיוע משפטי במימונה של חברת הביטוח הממשלתית ענבל, המבטחת את המשטרה. לעומת זאת, שוטרים חשודים בהטרדה מינית אינם מקבלים סיוע משפטי, שכן הסיוע ניתן רק לחשדות הקשורים במילוי תפקידם. שוטר יכול לקבל החזר על ייצוגו אם מתברר שהתלונה כוזבת, אך אידלמן אמרה שהדבר מעולם לא אירע.
"אני כפופה ישירות למפכ"ל, והמשטרה היא הארגון היחיד בו בעלת התפקיד ישירה כפופה לראש הארגון", ציינה. "אני מדברת עם ניצבים, לא עם מפקדי מרחבים ולא עם מפקדי תחנות. כאשר אני יודעת על משהו - אני פונה לניצב ואומרת לו שעליו לטפל בכך, והיו מקרים כאלו". לדברי אידלמן, פרשות ההטרדה המינית הרבות תפסו את המשטרה בהפתעה, אבל "הארגון התאושש מהר" וכעת נותן תשובות למצבים אלו.
ח"כ
מירב בן-ארי (כולנו) סיפרה, כי נפלה קורבן להטרדות מיניות חוזרות ונשנות בשירותה הצבאי, כולל כאשר הייתה קצינת חינוך בגולני ובחטיבה נוספת. לדבריה, האפשרות לומר "לא" - לפני ההצעה המינית המפורשת - כלל לא עמדה על הפרק, כאשר המציע היה קצין בכיר (באחד המקרים היה זה מפקד החטיבה האחרת).
עו"ד קארין מרידור מהסניגוריה הציבורית אמרה, כי בעבירות מין - בפועל אין חזקת חפות, והחשוד הוא שנדרש להוכיח את חפותו. היא הזהירה מפני ריבוי של תלונות שווא, וציינה שברוב המקרים יוגש כתב אישום. "גם אם תוכיח שהייתה הסכמה - היא לא רלוונטית כאשר מדובר בניצול יחסי מרות", טענה. "החוק עשה אותנו הנשים חלשות מאוד, כי הוא אומר: להסכמה שלכן אין משמעות, כי אתן לא מבינות". היא הציעה להמיר את העבירה מ"ניצול יחסי מרות" ל"כפייה".
