המדינה סייעה ללאומי קארד כאשר היה נתון
לסחטנות בטענה לגניבת נתוני לקוחותיו, בצורה שתאגיד עסקי לא יכול היה לפעול בכוחות עצמו. כך מגלה (יום ג', 19.5.15) עו"ד אפרת ברזילי, לשעבר מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, וכיום שותפה בכירה במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', בכנס לשכת עורכי הדין באילת.
היועץ ה
משפטי של מטה הסייבר בלהב 433, עו"ד גלעד בנט, אמר, כי בפרשת לאומי קארד ההחלטה הייתה לתת עדיפות להגנה על מאגר המידע, גם במחיר של אובדן ראיות פורנזיות. ראש תחום חקיקה, משפט וטכנולוגיה בפרקליטות, עו"ד חיים ויסמונסקי, ציין שרשויות אכיפת החוק צריכות למנוע את הנזק שבהתקפות סייבר, והמשטרה והפרקליטות מחפשות את הדרכים לעשות זאת.
עו"ד
חיים רביה סיפר, כי אלפי עמודים של תוכניות מנוע הטיל "חץ 3" נגנבו ומצויים במה שמכונה "דארק-נט". הוא צופה, כי ישראל תהיה יעד לתקיפות סייבר של מדינות אחרות - לא רק מצד אירן ובעלות בריתה, אלא גם מצד רוסיה וסין, "כי הן תוקפות בכל מקום".
כתבי אישום במקרי קיצון בנט התייחס לאפשרות של הגשת כתבי אישום נגד נושאי משרה בתאגידים במקרים של אובדן מידע. לדבריו, ניתן לעשות שימוש בכלי הפלילי במקרי קיצון "שבהם הייתה רשלנות פושעת, שהציגו מצגי שווא בפני הלקוח, שהשתמשו בכלי שידעו שלא יכול להגן - והמציאות הוכיחה שיש מקרי קיצון". עם זאת הדגיש, כי להערכתו ב-99.9% מהמקרים לא תהיה אחריות פלילית.
ויסמונסקי התייחס לקושי של המדינה באכיפת החוק בתחום האינטרנט, שהתפתח כידוע לבדו ומתוך מגמה של זרימת מידע חופשי. "אנחנו צריכים כלי חקירה, שגם מהווים איומים על הפרטיות ו
חופש העיסוק. גם אם יספקו לנו את הכלים ונרכוש מיומנות ונקבל את התקנים - עדיין יישארו בעיות מובנות, כגון תחום שיפוט כאשר התוקף נמצא בחו"ל", הדגיש. "אנחנו פותחים שמפניות אם אנחנו מקבלים עזרה משפטית תוך כמה שבועות". לכן, אמר, יש להתחיל לחשוב על אכיפה אלטרנטיבית, "כי לעולם לא נצליח בכלים המסורתיים". עם זאת הדגיש ויסמונסקי, כי למשטרה יש הישגים רבים שאינם ידועים לציבור משום שמוטל עליהם חיסיון.
בנט אמר בנושא זה, שהמשטרה נמצאת בשלב של עידכון התפיסה, תוך שהיא מודעת לחולשתה הרבה בקבלת אמון מהמגזר העסקי לצורך שיתוף מידע. היא גם פועלת לקבלת מידע במישרין מהאזרח ומקימה חדר מידע, שכן אין כל רלוונטיות למיקומם של העבריין והקורבן, ואילו "חוקר התחנה המנומנם לא מבין מה זה פריצה למחשב, והתיק סגור עוד לפני שהוא קם מהכסא".
דרושה פעילות פרו-אקטיבית לדברי בנט, "אנחנו נמצאים בפער גדול מאוד בכוח אדם; אנחנו יכולים לקנות אמצעים במיליונים, ואין להם ערך בלי כוח האדם המתאים, כי תוכנה משתנה מהיום למחר. אנחנו במרוץ די קשה עם המקבילים שלנו בגורמי המודיעין האחרים לתפוס את כוח האדם האיכותי". עוד אמר בנט, כי הרשת האפלה מהווה מוקד לאיומים ביטחוניים ופליליים, ויש בה אתגרים גדולים מאוד.
עו"ד נמרוד קוזלובסקי הגיב באומרו, כי למעשה רשויות האכיפה מודות שהן חסרות אונים מול הפשיעה באינטרנט, למרות שהן המשטרה והן הפרקליטות מתקדמות בשנים האחרונות. "בעצם אומרים לנו, שהם רוצים עוד סמכויות שיפגעו עוד יותר בפרטיות, שנשנה את האיזון בין זכויות הפרט לבין האכיפה. אבל מול השחקנים האמיתיים אתה צריך פעילות פרו-אקטיבית, כמו סוכנים ושתילת תוכנות. שם צריך שינוי תפיסה, והוא מאוד בחיתוליו", טען.
עו"ד
יובל קרניאל קרא ל"צניעות בנוגע ליכולתה של המדינה להגן עלינו. מאגרים הם פרוצים והם ייפרצו וצריך לקחת את זה בחשבון. הציפייה הסבירה היום לגבי הפרטיות צריכה להשתנות ולהיות שהכל יודלף והכל יהיה ברשת; אין פרטיות. זה פלילי וצריך להיאבק בזה, אבל יש לזה לקחים לנו כמשתמשים".
