שחיתות שלטונית ופוליטית אינה זהה לעבירה פלילית ולהפרת אמונים, והכלים לטיפול בה לא חייבים להיות פליליים. כך אומר (יום ג', 19.5.15) המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים פליליים, רז נזרי, בכנס לשכת עורכי הדין באילת. נזרי גילה, כי היועץ המשפטי
יהודה וינשטיין אישר בשלהי הכנסת הקודמת תזכיר חוק להגדרת עבירת הפרת האמונים, "כי אם אני אומר שהכל פלילי - יש סכנה שזה יפוספס".
עו"ד
נוית נגב אמרה, כי יש בלבול ואבחנה בין שחיתות לבין התנהגות בלתי ראויה, ולדעתה גם לתקשורת יש תרומה לכך. "הוצאות ראש הממשלה ופרשת
רונאל פישר - כמעט בכפיפה אחת", הדגימה. "הכלי הפלילי לא צריך להיות הכלי המרכזי במלחמה בשחיתות, אלא קודם כל חינוך וקביעת נורמות. המשפט הפלילי צריך להיות שמור להתנהגויות הקיצוניות והמובהקות".
עו"ד
רועי בלכר הגדיר כ"אבסורדית" את חוות דעתו של וינשטיין בנוגע למינויו של
אריה דרעי לשר. "הנורמה [שלא למנותו לשר] ראויה בעיני; אי-אפשר להגיד שיש פה משהו משפטי", טען. נזרי השיב, שהשורה התחתונה בחוות הדעת היא שאין מניעה משפטית במינוי, אם כי יש פסקי דין של ביהמ"ש העליון הפוסלים מינויים שכאלה.
"התנהגות אליטיסטית" "משפטנים צריכים להיזהר מאוד מלחוות את דעתם בנושאים כאלה, אבל יש פסיקה ונורמה שמחייבות אותנו. אני חושב שמשפטנים צריכים להותיר מקום נרחב לאנשי ציבור לעצב את הנורמות. חובתו של היועץ הייתה להציג את כל הטיעונים, כי אחרת היה אפשר לפסול את המינוי בגלל שמקבל ההחלטה לא קיבל את כל המידע, ואז באה השורה התחתונה", הסביר נזרי. "צריך להיות משקל משמעותי ביותר למה שהציבור אמר כאשר חזר ובחר את המפלגה הזאת. יש חוק שעוסק בדיוק בנושא הזה, והוא לא בן 50".
יו"ר התנועה לאיכות השלטון (שעתרה נגד מינויו של דרעי), עו"ד
אליעד שרגא, טען שהיועץ צריך להביא בחשבון גם נורמות. עו"ד
ירון ליפשס הגיב באומרו, כי מדובר בהתנהגות אליטסטית המתעלמת מזכותו הדמוקרטית של הציבור לבחור את נציגיו ומקביעתו המפורשת של החוק.
ראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב מני יצחקי, אמר שחשיפת "פרשה 512" באה לאחר חמש-שש שנות עבודה בהן הופעלו כל הכלים האפשריים, כולל בחו"ל; הוא העיר, כי חלק מהמעורבים נמצאים בחו"ל "וגם שם נטפל בהם. העבריינים צריכים לדעת שהפנקס נשאר פתוח". הכלים והניסיון המשמשים לטיפול בארגוני הפשיעה, אמר, משמשים גם לטיפול בשחיתות הציבורית.
"החומר נמצא מתחת לראדאר" על השחיתות אמר יצחקי, כי היא אינה גורפת אלא יש איים שלה. "כאשר יש חיבור בין שחיתות שלטונית לבין ארגוני פשיעה, זה בעדיפות ואנחנו מפעילים את כל הכלים שלנו". עוד אמר יצחקי, כי יש מספר פרשיות המצויות בעבודה ובתהליכי הבשלה. כאשר נשאל יצחקי בידי כתבת הארץ, רויטל חובל, על השחיתות במשטרה, הוא השיב: "שכל אחד יבדוק אצלו בבית. אנחנו אחד הגופים המובילים בטיפול בבעיות הפנימיות".
על פרשת
ישראל ביתנו אמר יצחקי, כי המסקנה היא שיש צורך בטיפול בוועדות מחוזיות ומקומיות, המשטרה זיהתה בעיה גדולה בתחום המכרזים ובתחום המינויים ובכך ש"אנשים יושבים שנים על הכסא ולא זזים". לדבריו, "גורמים פליליים מזהים מהר מאוד ואקום ויודעים לחדור לשלטון". יצחקי טען, כי רוב המודיעין בתחום השחיתות נובע מיוזמות של המשטרה עצמה, "ובדרך כלל החומר נמצא מתחת לראדאר".
בנוגע להדלפות מחקירות אמר יצחקי, כי הן מפריעות מאוד למשטרה, שכן הן מסייעות לחשודים להתכונן. "עברנו את הימים של דיסאינפורמציה, יש לנו כלים יותר טובים ומקצועיים", טען. "יש דרכים רבות לקבל אינפורמציה מהחקירה מגורמים כאלה ואחרים. אני לחלוטין לא מקבל את ההצבעה על המשטרה כעל זו שמדליפה". עו"ד
ירון קוסטליץ טען, כי קל מאוד לאתר את המדליפים באמצעות בדיקת מכשירי הטלפון של השוטרים המעורבים בחקירה.
"נדרש אומץ לסגור תיק" לדברי נזרי, לא ניתן להפריח ססמאות (כפי שעשה שרגא) על חולשת שלטון החוק, לאחר עשור בו הועמדו לדין נשיא, ראש ממשלה, רב ראשי, ראשי ערים וחברי כנסת. "אלו ססמאות של מי שחושב שכל אדם הוא אשם עד שיוכח אחרת", טען. "מצד שני, אנחנו לא מתביישים גם בהחלטות לסגור תיקים. אנחנו לא בצבא ולא מסמנים איקסים על החגורה".
נגב: "עד כמה חוששים מביקורת תקשורתית כאשר סוגרים תיק?". נזרי: "לא אספר לכם שאנחנו לא קוראים עיתונים, אבל כאשר מתקבלות החלטות - אין שום שיח בחדר 'מה תגיד התקשורת'. אם נגיש כתב אישום כאשר אין ראיות, זה יתפוצץ לנו בפנים בעוד שנה כאשר בית המשפט יזכה". נגב: "נדרש היום אומץ גדול לסגור תיק". נזרי: "צריך יותר אומץ לסגור מאשר להגיש כתב אישום, כי יש כאלה שחושבים שיש חזקת אשמה, אבל זה לא עניין של אומץ".
