זאור חנקישייב הודה והורשע (יום ד', 20.5.15) בשורה של עבירות שביצע כאשר היה עד המדינה בפרשת הרצח בברנוער והפליל לשווא את חגי פליסיאן בביצוע הרצח.
במסגרת הסדר טיעון, הודה חנקישייב בעבירות של בידוי ראיות, מסירת ידיעות כוזבות, שיבוש מהלכי משפט, השמדת ראיה וקבלת דבר במרמה. הצדדים ביקשו משופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
דוד רוזן, לגזור עליו 65 חודשי מאסר.
במסגרת רקימת העלילה נגד פליסיאן, בישל חנקישייב הודעת SMS ושיחה עם פליסיאן שהביאו למעצרו של האחרון. "מדובר בעבירות חמורות בנסיבות קיצוניות וחסרות תקדים", טענה התובעת, עו"ד דפנה יבין. חנקישייב כבר הגיע להסדר טיעון, במסגרתו הודה במקרה נוסף של בידוי ראיות, אך חזר בו. לאחר שהתחלפו סניגוריו, הסכימה המדינה לוותר על האישום המשני ולהוריד חמישה חודשים מעונש המאסר שעליו הוסכם בעבר.
יבין נימקה את ההסדר בכך שהוא חוסך זמן שיפוטי וזמן של הסניגוריה הציבורית, והוסיפה: "קיום של משפט העלה חשש ממשי שהוא עלול להביא לחשיפת חומר מודיעיני או שיטות עבודה של המשטרה שעלול היה לגרום לפגיעה בעבודת המשטרה בפענוחים עתידיים ובניהול תיקים קיימים. מטבע הדברים הנאשם רצה למקד את ניהול המשפט בהפעלתו כסוכן וכעד מדינה, ומתוך כך גם זה היה נימוק משמעותי מבחינתנו להגעה להסדר".
הסניגור, עו"ד אלעד רט, הדגיש בטיעוניו: "אין חולק על חומרת המעשים בגינם נותן היום הנאשם את הדין, ובית המשפט הנכבד לא ישמע ממני ולו מילה אחת של הצדקה לעבירות בגינן הורשע הנאשם. מטבע הדברים אני אשים את הדגש בדבריי על נסיבותיו האישיות של הנאשם ועל נתונים נוספים לקולא, אך בשום פנים ואופן אין בדבריי אלה לא ניסיון לגמד את תוצאות מעשיו של הנאשם ולא את הנזקים שגרם ולא ניסיון חלילה לטשטש את אחריותו למעשים שאין חולק על חומרתם".
רוזן שאל מדוע עשה חנקישייב את שעשה, ורט השיב: "עוד ייכתבו ספרים וסרטים על הפרשה הזאת. זו לא תשובה שאפשר לתמצת אותה במשפט, רובם יותר מתחום הפסיכולוגיה. הסיבה שאני מתחמק, מקווה שבאלגנטיות, לשאלת אדוני, היא תשובה שתכניס אותי לשדה מוקשים, טענות שאני היום לפי ההסדר מנוע מלדבר עליהן". חנקישייב עצמו נמנע מלומר דבר מה. רוזן יפרסם את גזר הדין ב-31.5.15.
