כלים אנכרוניסטיים בשמירת הפרטיות

"בית המשפט עוד לא הפנים, שהשמירה על הפרטיות בעידן האינטרנט שונה לחלוטין ממה שהיה קודם. בית המשפט תמיד מדדה אחרי הטכנולוגיה, וכאשר הוא מוצא פתרון - זה כבר התיישן". כך אומר (יום ד', 27.5.15) המשנה בדימוס לנשיא בית המשפט העליון, אליעזר ריבלין. הוא דיבר ביום עיון על סוגיות בפרטיות שערכו ועד מחוז ת"א בלשכת עורכי הדין ומועצת העיתונות. לדעת ריבלין, הדיון על שמירת הפרטיות והשם הטוב נעשה בכלים אנכרוניסטיים. "האינטרנט מעצים תופעות חברתיות, לטוב ולרע. מצד אחד, הוא מאפשר להפיץ לשון הרע; מצד שני, הוא נותן לכל אחד אפשרות להביע את דעתו והוא נטל את המונופול מידי בעלי הידע וכל אחד יכול לרכוש אותו", הוסיף ריבלין. שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, אמרה ביום העיון: "כאשר מגיעים לשדה הטכנולוגי, המשפט צריך להתנהג בצניעות ולהגיד שהוא לא יכול להתמודד עם זה. נושא הזכות להישכח הוא קודם כל חברתי". אגמון-גונן התייחסה לבעייתיות של הזכות להישכח כסכנה למדרון חלקלק. היא סיפרה על פסנתרן אמריקני ידוע שדרש מגוגל להסיר ביקורת נשכנית נגדו שהתפרסמה בוושינגטון פוסט, ואמרה: "מה יהיה אחר כך? אם נוריד ביקורת שלא מוצאת חן, אולי נדרוש להוריד גם עיתונות חוקרת שלא תמצא חן בעיני מישהו?". עוד העירה, כי הסרה אינה ריאלית, משום שגם אם פרסום יוסר מגוגל - הוא יתפרסם במהירות רבה באתרים אחרים ברחבי העולם. אגמון-גונן גם ציינה, כי את רוב המידע - "אנחנו מעלים בעצמנו. צריך לקחת יותר אחריות ולראות מה אנחנו מעלים ומה לא". לכן, היא מעריכה, "עברנו מבחינה חברתית את נקודת האל-חזור. ברגע שהמידע הזה נמצא - הוא נמצא. האופציה היחידה היא קובה, שם לפי החוק אין אינטרנט, אלא רק לבתי חולים וכדומה, ומי שנתפס גולש - נשלח למאסר. הייתי בקובה ועברתי ייסורי גמילה קשים. אבל אני לא בעד הפתרון הזה, ולכן אנחנו צריכים ללמוד לחיות עם זה. "העולם נהיה יותר מסוכן בכל מיני דרכים, אבל גם יותר בטוח בכל מיני דרכים. הטכנולוגיה עובדת בשני הכיוונים, צריך ללמוד לחיות איתה וזה לא תמיד קל. נכון, זה עלול להביא למקרים כמו התאבדויות, אבל גם לכך שמישהו כותב שהוא בדיכאון ומצילים אותו. צריך לעבוד יותר על אתיקה, אבל אני לא חושבת שהפתרונות הללו ריאליים. בסופו של דבר, מי שעושה יותר רעש מהפרסום עליו - העניין שלו לא יורד לעולם". סגן נשיא בית משפט השלום ברמלה, ד"ר עמי קובו, אומר, כי במישור הפלילי כבר למעשה אין פרטיות - למשל בחיפוש בטלפון סלולרי, בגילוי עקבות דנ"א ובמצלמות במרחב הציבורי. "יש לזה הרבה יתרונות אחרים והם עולים על החסרונות. זה מאפשר לפענח פשעים, זה מונע פשיעה, זה מונע הרשעות שווא", הדגיש. קובו התייחס לביצוע הנרחב של עבירות באינטרנט, והעלה את השאלה עד כמה הן עניינו של המשפט הפלילי אל מול המשפט האזרחי. "תפיסת העולם שלי אומרת שצריך למעט בשימוש במשפט הפלילי, אם כי יש מקרים בהם אין מנוס מכך", הוסיף. הוא העלה את השאלה, האם אין מקום לאפשר לאדם שהורשע בעבירה קלה שהתיישנה, לדרוש למחוק את שמו מאתרים משפטיים (להבדיל מהרשת כולה).