האוזר: יש הרבה כסף בישראל שמחפש השקעות

"'תרבות האקזיט' בישראל של מכירה בטרם עת של פעילות טכנולוגית לחו"ל שקשורה גם להעברת פעילות עסקית ויצרנית אל מחוץ לישראל היא אובדן דרך של המדינה" - כך אמר (יום ב', 1.6.15) יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, בכנס כלכליסט לחברות צמיחה. האוזר שאל איך מממשים את הפוטנציאל הכלכלי של מדינת ישראל שקשורה לשאלה איך מחברים צמיחה לטכנולוגיה במדינת הסטארטאפ. "ככלכלן, אני מאמין שצמיחה כלכלית ושוויונית יכולה להפוך אותנו לאחת המדינות המובילות בעולם. כרגולטור, בעת הזו, אני מאמין שאחת הדרכים להגשים את המטרה הזו היא ההכרה שהשלם גדול מכל חלקיו. במילים אחרות, נדרש איחוד כוחות בין כל הגורמים הרלוונטיים להסרת חסמים רגולטוריים, התנערות מאווירה אנטי עסקית, מפופוליזם ומחוקים שפוגעים בצמיחה. "השלם הוא החיבור בין החלקים: רוח היזמות, היזמים, מקורות המימון, הרגולטורים והממשלה. המרכיבים ישנם. הכוונות הטובות ישנן. חסר החיבור ביניהם. כשאין חיבור, המשק הכלכלי מאבד כיוון, מאבד צמיחה ותעסוקה והמשק הכלכלי ניזוק. "אנחנו חייבים לחבר בין כל המרכיבים האלה כי על בכל דולר אקזיט מדינת ישראל מפסידה למעלה משלושה דולר דרך תעסוקה, צמיחה עתידית ועוד. אנחנו חייבים כי הטכנולוגיה היא קטר הצמיחה האמיתי ובעל הפוטנציאל הגדול ביותר במדינת ישראל. המשמעות הרחבה יותר של השארת החברות בארץ היא צמצום פערים חברתיים על-ידי יצירה של מקומות תעסוקה ושירותים במעגל ראשון, שני ושלישי. "אין חולק שהתרומה של חברות מו"פ וחברות טכנולוגיה לתל"ג גבוהה מאוד. זו אחת הסיבות שישראל מצטיינת בהוצאה הציבורית יחסית לתמ"ג בין מדינות ה- OECD - כמעט 50% מעל הממוצע במדינות ה-OECD. האוזר הציע לפתור את בעיות באמצעות הקלות ברגולציה, במיסוי ובהנפקות חדשות שמושכות עוד חברות לגייס הון בבורסה בת"א. "תארו לכם עכשיו תרחיש דימיוני שבורסת לונדון הגדולה פותחת סניף בישראל London-TASE (LTASE) והסניף הזה הוא אינקובטור לחברות צמיחה וטכנולוגיה שיבקשו להירשם ב LTASE בשלבים מוקדמים כדי להיות במסלול ירוק ל LSE אח"כ. וגם, תארו לכם שהמשקיעים המוסדיים בלונדון ובתי ההשקעות בלונדון משקיעים באנליזה בחברות שנרשמות ב-LTASE". "נותנים הקלות לחברות טכנולוגיה שתרשמנה בבורסה בת"א. בין ההקלות, אפשרות לדווח באנגלית, לדווח לפי U.S. GAAP והקלות מס. אם היינו עושים זאת, נוכל אולי לשכנע עוד חברות לגייס הון בבורסה בת"א או לפחות לרשום מניותיהן לפי חוק הרישום הכפול. "אם נאפשר רישום ני"ע של חברות טכנולוגיה גדולות כמו גוגל מיקרוסופט או עליבאבא בבורסה בתא, ללא צורך בהסכמתן, זה עשוי למשוך יותר משקיעים לבורסה בת"א, להגדיל את בסיס המשקיעים, להפוך את הבורסה בתא לנזילה יותר ולאפשר למשקיעים לקבל מחירים יותר טובים ובכך להפוך אותה לאטרקטיבית יותר. "אם נאפשר למיזמים מתחילים, להיות פטורים מעול הרגולציה בדרך של גיוס הון מההמונים crowd funding, זה עשוי להיות נדבך נוסף לשוק הון שתומך במיזמים טכנולוגיים "אם נאפשר הקמת קרנות היי-טק שמתמחות בהשקעה בחברות טכנולוגיה, זה עשוי לעודד יזמים שמחפשים מימון לרעיונותיהם. "אם נאפשר הקלות להנפקות חדשות מהסוג של ה Jobs Act הישראלי זה עשוי לעודד IPOs כפי שזה עודד בארה"ב. "אם נמצא דרך לעודד אנליזה של חברות טכנולוגיה, נוכל אולי להביא לכך שמשקיעים מוסדיים בישראל ישקיעו יותר בחברות טכנולוגיה במיוחד אם הן נסחרות בבורסה בת"א. "מדוע בעצם לא עושים את כל אלה ועוד? אז זהו שכן. זה מה שאנחנו ברשות ני"ע עושים", אמר האוזר. " בהתייחסו לגבי שינוי מבנה הבורסה, אמר האוזר כי יש הצעת חוק של הרשות הממתינה לתחילת פעילות הכנסת, הבורסה עובדת להשלים את המהלך הזה ואני מקווה שבשנה הבאה נסיימו. באשר להקלות לחברות המו"פ, ואפשרות להקים קרנות היי-טק, ציין כי הרשות גיבשה הצעת חוק שעברה בקריאה ראשונה. "צריך לסיימה ולסיים אישור תקנות הכנסת ואני מקווה שלפני סוף השנה הזו נסיים את התהליך הזה". באשר לרישום לא וולונטרי של ני"ע זרים, אמר כי הרשות בעיצומה של בחינת הסוגיה ובאשר למימון המונים, ציין כי ברשות פועלים לסיים גם את תהליך החקיקה הזה לפני סוף השנה הזו. באשר להנפקות ראשוניות, אמר האוזר כי הרשות נמצאת בעיצומו של תהליך ביחד משרד המשפטים לאפשר בהן הקלות. אני מקווה שבמהלך 2016 נוכל לסיים את תהליך החקיקה.

"טריליון וחצי שקל מחפשים השקעות"

"ויש עוד חלקים טובים בסיפור הזה", אמר האוזר. "הראשון, ההוצאה הציבורית על מחקר ופיתוח בישראל גבוהה יחסית למשקים מערביים כנראה תוצאה של העובדה שמספר הבקשות לפטנטים שנרשמו בישראל הוא גבוה מאוד. יחסית לגודל האוכלוסייה, מספר הפטנטים שנרשמו בישראל הוא הגבוה ביותר בעולם בדומה לארה"ב. "השני, יש הרבה כסף בישראל שמחפש השקעות. טריליון וחצי ש״ח של כולנו, של כלל ציבור העובדים החוסכים דרך הפנסיה שגדלים בקצב של 3.5 מיליארד ש״ח לחודש. אם נצליח לעודד את צד ההיצע נוכל לתעל את הכספים שלנו למימון פעילות עסקית, תעשיה ותעסוקה וצמיחה בישראל במקום לממן בקצב הולך וגדל פעילות עסקית, תעשיה ותעסוקה וצמיחה באירופה או בארה"ב או במזרח הרחוק. "הדבר החשוב הוא שגם רגולטורים יחשבו מחוץ לקופסא ויאפשרו לחבר בין כל המרכיבים הטובים שכבר ישנם בדרך של הקלות לחברות טכנולוגיה ושיתוף פעולה בין הרגולטורים, הממשלה, היזמים והמשקיעים. אפשר וחייבים לעשות את כל אלה. אם לא נעשה כן בהקדם האפשרי, זה יגרום לאובדן גדול לכלכלה הישראלית ולפספוס ענק שלא יאפשר מימוש הפוטנציאל העצום ברוח היזמות הישראלית", סיכם יו"ר רשות ני"ע.