שחיקת הלוואה במט"ח - הכנסה חייבת במס

שחיקת ערך הלוואה שנטלה חברה למימון פעילותה העסקית, מהווה הכנסה חייבת במס. כך קובע (יום ג', 2.6.15) בית המשפט העליון. פסק הדין עוסק בשתי חברות - מגדניית הדר ודמקא שירותי משרד - שנטלו הלוואות במטבע חוץ למימון פעילותן. בשל ייסוף בשער השקל, נשחקו ההלוואות וסכומי ההחזרים קטנו. במקרה של הדר, מדובר היה בהלוואה צמודה ליאן בסך 74 מיליון שקל שנטלה בשנת 2001, ואשר ערכה השקלי נשחק ב-15 מיליון שקל. דמקא חסכה תשלומים של 1.5 מיליון שקל על משכנתה צמודת דולר, בעקבות ייסוף השקל מול מטבע זה. בתי המשפט המחוזיים בירושלים ובתל אביב קבעו שמדובר בהכנסות חייבות במס, אם כי היו חלוקים לגבי המקור הספציפי לחיובן. השופט ניל הנדל דחה את ערעוריהן של שתי החברות וקבע, שרווחי השחיקה חייבים במס הן לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה והן לפי סעיף 2(4) לפקודה. הסעיף הראשון עוסק בהכנסות ממשלח יד ומעסק מסחרי, והשני - בדיבידנדים כולל כאלו שמקורם ברווחי הון. הנדל אומר, כי בשני המקרים נלקחו ההלוואות לצרכים שהיו אינטגראליים לפעילותן העסקית של החברות. לפיכך, שחיקת ערכן השקלי הייתה גם היא אינטגראלית לפעילותן וככזו היא חייבת במס. עוד אומר הנדל, כי התנהלותן של הדר ודמקא מעידה שההלוואות היו אינטגראליות לפעילותן, שכן כאשר נרשם פיחות בשקל מול היאן והדולר - הן דרשו להכיר בהפרשים כהוצאה לצורכי מס. "אין להלום מצב שבו אופיים של הפרשי ההצמדה משתנה כרצות המערערות או כדבר הנתון ל'מזל' - פעם הוצאה מוכרת בניכוי או הפסד עסקי המותר בקיזוז, ופעם תקבול שנעדר מקור הכנסה בפקודה. גם אם ייתכנו מקרים בהם הפקודה נעדרת סימטריה בין ההכרה בהכנסה לבין ההכרה בהוצאה (ונראה לי כי מקרה זה אינו בא בגדרם), אין בכך לשנות את התוצאה", מדגיש הנדל. הנדל מוסיף: "העובדה כי כספי ההלוואה אינם בבעלות המערערות ועליהן להשיבם, אינה שוללת את יכולתן להפיק מהם הכנסה. למעשה, ניתן לראות בכספי ההלוואות עצמם כמקור שהצמיח למערערות את ההכנסות". בהקשר זה אין הבדל בין הלווה למלווה, פוסק הנדל: "כשם שעליית שער המטבע הזר מביאה להכנסה אצל המלווה ולהוצאה אצל הלווה (הוצאה שהמערערות דרשו בניכויה, כאמור) - כך ירידת שער המטבע הזר מביאה להכנסה אצל הלווה ולהוצאה אצל המלווה". השופט נעם סולברג הוסיף, כי ניתן לחייב את הדר ודמקא במס גם מכוח סעיף 2(10) לפקודה - סעיף העוללות - הקובע: "מס הכנסה יהא משתלם... על הכנסתו של אדם... ממקורות אלה... השתכרות או רווח מכל מקור אחר שאינו כלול בפסקאות (1) עד (9) אך לא הוצא מהם בפירוש ולא ניתן עליו פטור בפקודה זו או בכל דין אחר". השופט אורי שהם הסכים עם הנדל. הדר ודמקא חויבו בתשלום הוצאות בסך 35,000 שקל כל אחת. את הדר ייצגו עוה"ד משה מזרחי ועמית קריגל, את דמקא ייצגו עוה"ד ירון מהולל, נועה לב-גולדשטיין ואדם קדש, ואת המדינה - עו"ד קמיל עטילה.