נמצאה אסטרטגיה חדשה שעשויה למנוע חזרה של סרטן הריאות. כך מדווחים פרופ' יוסי ירדן ותלמיד המחקר מייקול מנציני, מהמחלקה לבקרה ביולוגית במכון ויצמן למדע. ממצאי המחקר התפרסמו השבוע בכתב-העת המדעי Science Signaling.
המחקר שבוצע התחיל מתוצאות שקיבלו רופאים ומדענים בניסויים קליניים (בבני-אדם). אפשר לטפל בסוג מסוים של סרטן ריאות, נפוץ יחסית, שנובע ממוטציה בקולטן הקרוי EGFR, שנמצא על קרום התא, באמצעות מעין "תרופת פלא". תרופה זו מסוגלת למנוע את כניסתם של אותות כימיים לתא, ובכך היא מונעת את התרבות התאים ואת התפשטות המחלה. אולם, כעבור שנה של טיפול בתרופה, מתחדשת המחלה, בדרך-כלל כתוצאה ממוטציה שנייה בקולטן EGFR.
כדי למנוע זאת, ניסו המדענים לטפל בחולים באמצעות תרופה אחרת, המבוססת על נוגדן שהשימוש המקובל בו הוא בטיפול בסרטן המעי הגס. תרופה זו אמורה להכשיל את מעבר האותות לתא באמצעות חסימת הקולטן EGFR. אך מסיבה שאינה ברורה, היא לא מצליחה לעשות זאת.
לדברי פרופ' ירדן, "ממצאים אלה נגדו את כל מה שאנחנו יודעים על האופן שבו גידולים סרטניים מפתחים עמידות לתרופות".
במחקר החדש שנערך גילו מה קורה לתאים סרטניים כאשר הם נחשפים לנוגדנים חוסמי-קולטנים.
"התברר לנו שלקולטן שנחסם יש 'אחים', קולטנים אחרים שמסוגלים לגבות אותו, במידה והוא נוטרל, ולהשלים במקומו את המשימה", מסביר פרופ' ירדן.
נמצא, כי כאשר קולטן ה-EGFR הראשי נחסם לתקופה ארוכה, מתחילים להופיע על קרום התא "אחיו" של הקולטן החסום, שגם הם קולטנים, והם קולטים ומעבירים את האותות הכימיים הקטלניים.
במהלך המחקר נחשפה רשת התקשורת של החלבונים שמובילה להופעת הקולטנים החלופיים. רשת זו עשויה לפצות יותר מדי על המחסור בקולטן המקורי, ובכך להפוך את המצב לגרוע יותר מבעבר. התברר, שבתהליך הזה משתתפת גם מולקולה אחרת, הקרויה טירוזין קינאז MET, אשר נקשרת רק לאחד הקולטנים האחים. מולקולת איתות זו, מצויה, לעיתים קרובות, בגרורות סרטניות.
לאחר שגילו כיצד נפרץ מחסום התקשורת הקטלנית, החלו החוקרים לחפש דרך לבלום את התהליך. הם יצרו נוגדנים חד-שבטיים חדשים שיוכלו לנטרל את שני הקולטנים-האחים הראשיים: HER2 (המטרה של התרופה לסרטן השד הרצפטין) ו-HER3. הרעיון היה להשתמש בשילוב של שלושה נוגדנים: שני הנוגדנים החדשים והנוגדן המקורי שממנו התחיל המחקר ובדרך זו להקדים את התפתחות העמידות לטיפולים התרופתיים השונים. בניסוי שבוצע בתאי סרטן מבודדים, הצליח הטיפול בשלושת הנוגדנים המשולבים, למנוע את הופעת הקולטנים החלופיים.
בהמשך, נבחנה אסטרטגיית "המתקפה בשלוש החזיתות" על מודל עכברים של סרטן ריאות שעבר מוטציה שנייה, ופיתח עמידות. בעכברים אלה, התפתחות הגידול נעצרה כמעט לחלוטין - ללא פגיעה בתאים הבריאים.
לפני שאסטרטגיית הטיפול החדשה תוכל להיבחן בניסויים קליניים בבני-אדם, יש צורך לבצע מחקר נוסף.
"טיפול באמצע חסימת מטרה אחת עלול לגרום לתגובת שרשרת שתוביל, בסופו של דבר, לחזרת הסרטן", אומר פרופ' ירדן. "אם נוכל לחזות כיצד בדיוק יגיב התא הסרטני כאשר נחסום את אותות הגידול להם הוא זקוק כדי להתרבות - ייתכן שנוכל להקדים את התרופה למכה, ואולי למנוע מהסרטן להתפשט", ציין.
