שימוע לבן-אליעזר על שוחד והלבנה

השר לשעבר בנימין בן-אליעזר זומן לשימוע (יום ד', 3.6.15) בחשד לעבירות שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס. כך החליט היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, על-פי המלצת פרקליט המדינה, שי ניצן, ופרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), ליאת בן-ארי שווקי. פרקליטיו של בן-אליעזר מסרו, כי הוא דוחה את כל החשדות נגדו. על-פי החשד, בשנים 2014-2007 דרש וקיבל בן-אליעזר סכומי כסף בעד פעולות הקשורות בתפקידיו מאנשי עסקים שונים, ובכספים אלה רכש בין היתר נדל"ן, והחזיק סכומים נוספים במזומן בכספות בביתו ובבנק. לפי הנתונים שבכתב החשדות, בשנים 2011-2012 קיבל בן-אליעזר שוחד בסך 2.25 מיליון שקל, והיו לו הכנסות ממקור בלתי ידוע בסך 2.1 מיליון שקל נוספים. על-פי החשד, בשנת 2011 פנה בן-אליעזר לאיש העסקים אברהם נניקשוילי (שהקשר ביניהם נוצר בשנת 2008 כאשר בן-אליעזר היה שר האנרגיה), ביקש וקיבל ממנו 400,000 דולר, במסווה של הלוואה לרכישת מגרש בנס ציונה, זאת תמורת פעולות שביצע בן-אליעזר מתוקף תפקידו כשר התמ"ת לטובתם של נניקשוילי ושותפו, ג'קי בן זקן (שהיה פעיל של בו-אליעזר במפלגת העבודה). בן-אליעזר פעל למינוי מקורבו של נניקשוילי לסגן יו"ר הפורום העסקי ישראל-רוסיה. באותה עת ניסו נניקשוילי ובן-זקן לשכנע את טימור לרכוש מניות בחברת מנופים פיננסיים שבשליטתם. עוד נטען, כי בן-אליעזר את קשריו כשר הממונה על מועצת הנפט יחד עם ראש לשכתו דאז, איילת אזולאי, כדי להעניק לחברת שמן שבבעלות נניקשוילי ובן-זקן, רישיון קידוח באתר "מד אשדוד", וזאת לאחר לחצים שהפעילו על חברי מועצת הנפט. על-פי הנטען, בן-אליעזר סייע לחברת שמן ליצור קשר עם נובל אנרג'י, שהיה חיוני לצורך עמידתה בתנאי הזיכיון. בן-אליעזר גם הגיש תצהיר ומסר עדות שקר עבור נניקשוילי בהליך מס שניהל האחרון, במטרה לשכנע את רשות המיסים שאינו תושב ישראל, דבר שחסך לו מס בסכומים משמעותיים; בשל כך הוא חשוד במרמה והפרת אמונים.

אשרות למצרים

עוד נחשד בן-אליעזר, כי לבקשת איש העסקים רוי מוצפי פנה מספר פעמים לקונסול מצרים בישראל, כדי לסייע לעובדי חברתו של מוצפי לקבל ויזות למדינה זו. בעקבות פניות אלה חידש הקונסול מיידית את מתן האשרות. לבן-אליעזר היו קשרים טובים במיוחד עם ממשלו של הנשיא חוסני מובארק. בתמורה, טוענת המדינה, קיבל בן-אליעזר ממוצפי 260,000 שקל לרכישת מגרש עבור בנו וכלתו בנס ציונה בשנת 2011. בן-אליעזר גם קיבל ממוצפי 500,000 שקל שנה מאוחר יותר לרכישת בית ביפו. בן-אליעזר גם לחץ על מוצפי להעניק לו עוד 1.3-1.2 מיליון שקל לאותה מטרה, אך לא נענה. בפרק המייחס לבן-אליעזר הלבנת הון נטען, כי בין ינואר 2011 ליוני 2012 הוא החזיק במזומן מט"ח בשווי 2.1 מיליון שקל, אותם ייעד לרכישת בית. כדי שלא לחשוף את עובדת החזקת הכסף, הוא ביקש מחברו צ'רלי יהודה לבצע עבורו המרות של המט"ח ולהזדהות כאילו המכר הוא מבקש השירות. הפרת אמונים מיוחסת לבן-אליעזר בטענה שמסר הצהרות הון לא נכונות בהן היה חייב כשר וחבר כנסת, בכך שהסתיר נכסים שהיו בידיו, דבר שהיווה פגיעה באמון הציבור בנבחריו. עבירות המס מיוחסות לבן-אליעזר בטענה שלא דיווח וממילא לא שילם מס על כספי השוחד. גם נניקשוילי, מוצפי, אזולאי ויהודה זומנו לשימוע. התיק מטפלות עוה"ד שרון כהנא וסוזנה שור.

"הדלפות ומסע הכפשה"

סניגוריו של בן-אליעזר, עוה"ד נבות תל-צור וטל שפירא, הביעו תמיהה על מועד פרסום כתב החשדות - בעיצומן של הסערות המטלטלות את המשטרה. הם הזכירו, כי החקירה הגלויה נפתחה ארבעה ימים בלבד לפני הבחירות לנשיאות המדינה, בהן התכוון בן-אליעזר להתמודד, וזאת למרות שהמידע היה בידי הרשויות שנה קודם לכן. לדברי תל-צור ושפירא, "כל הכספים המוזכרים בכתב החשדות, ללא יוצא מהכלל, ניתנו לבן-אליעזר לאחר אשפוזו הדרמטי בחודש אפריל 2011 בבית החולים אסף הרופא, שם היה מצוי לאורך למעלה מחודש ימים, מחוסר הכרה ועל סף מוות. ברור, אפוא, שאין כל יסוד לניסיון המאולץ והמלאכותי לקשור בין הסיוע החברי לבין תפקיד ביצועי כלשהו של בן-אליעזר". הסניגורים גם מאשימים את הרשויות בהדלפות מתוך החקירה ובמסע הכפשה מכוון נגד בן-אליעזר. לדבריהם, "הוא נחוש להיאבק על שמו הטוב גם במחיר פגיעה נוספת בבריאותו. הוא ישמיע את מכלול טיעוניו, תשובותיו, ותלונותיו הקשות בכל הקשור להתנהלות רשויות האכיפה כלפיו אך ורק בפני היועץ המשפטי לממשלה ואך ורק במסגרת הליך השימוע. אנו משוכנעים שלאחר שיתאפשר לנו לעיין בחומר החקירה, יהיה בידינו להפריך את החשדות והתמונה תשתנה מקצה לקצה". סניגוריו של נניקשוילי, עוה״ד נתי שמחוני ויואב סננס, אמרו בתגובה: "אנו סמוכים ובטוחים כי לאחר שנשטח את עמדתנו בשימוע, יוברר כי אין כל בסיס לחשדות כפי שנוסחו על-ידי הפרקליטות, ובסופו של יום לא יוגש נגדו כתב אישום.״ סניגוריה של אזולאי, עוה"ד יעל גרוסמן ושרון בן-צבי, אמרו בתגובה, כי החלק המיוחס לה הוא שולי ביותר ו"חבל שגוררים אותה באופן מלאכותי לסיפור שאינה שלה".