"במסגרת הבקשה, המופנית כלפי חומרת העונש, לא העלה המבקש כל נימוק המצדיק הבאת עניינו בפני בית משפט נכבד זה ב'גלגול שלישי'; גם לגופם של דברים, אין מקום להתערב בפסק דינו המפורט והמנומק של בית המשפט המחוזי". כך טוענת (יום ד', 3.6.15) פרקליטות המדינה בתשובתה לבקשתו של ראש עיריית בת ים לשעבר,
שלומי לחיאני, לערער על חומרת עונשו.
לחיאני הורשע במסגרת הסדר טיעון בשלושה מקרים של מרמה והפרת אמונים ונדון בבית משפט השלום לשישה חודשי עבודות שירות. בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את ערעור המדינה וגזר על לחיאני שמונה חודשי מאסר, והוא ערער על כך.
לדברי עו"ד אבי וסטרמן מפרקליטות המדינה, "בקשתו של המבקש לקיים דיון ב'גלגול שלישי' בעניינו, באצטלה שהבקשה מעוררת שאלות משפטיות, דינה להידחות. טענותיו של המבקש מופנות כלפי עצם הפעלת הסמכות להחמרה בעונש על-ידי בית המשפט המחוזי - בכלל ובנסיבות דנן בפרט - טענות שאין להן בסיס; טענות אחרות מופנות כלפי הפעלת שיקול הדעת של בית המשפט המחוזי במקרה שהובא בפניו, במסגרתן, בין היתר, מייחס המבקש לבית המשפט המחוזי קביעות אשר כלל לא קבע.
"טענותיו של המבקש מתמקדות, בסופו של דבר, בשיקולי ערכאת הערעור שהופעלו, כבכל תיק אחר, בעניינו הספציפי של הנאשם העומד לדין. הנסיון לשוות לסוגיות השונות הנוגעות לגזירת הדין - אשר מוכרעות לעולם על-פי נתוניו הפרטניים של התיק - נופך עקרוני או ציבורי, אין לה על מה לסמוך. כמו במקרים אחרים המובאים בפניו, שקל בית המשפט המחוזי את מכלול השיקולים לקולא ולחומרה, בחן את הכרעתו של בית משפט השלום, והכריע בערעור. זאת, כמובן, תוך מתן משקל לחומרת המעשים ונסיבות ביצועם מחד-גיסא, ולנסיבותיו של המבקש מאידך".
לדברי המדינה, בית המשפט המחוזי לא שם את עצמו בנעליו של בית משפט השלום, אלא ביצע ביקורת ראויה על גזר הדין. וסטרמן גם דוחה את ההשוואה שעושה לחיאני עם גזרי דין קודמים: "קשה להעלות על הדעת נסיבות קשות יותר של הפרת אמונים מאלה אשר באו לידי ביטוי במעשיו של המבקש". הוא מוסיף ואומר, כי לפי פסיקתו של בית המשפט העליון - ניתן לערער על גזר דין שניתן בעקבות הסדר טיעון פתוח.
וסטרמן מוסיף: "מטענותיו של המבקש עולה כי עצם ההחמרה מעונש של שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות לעונש מאסר (אף קצר) לריצוי מאחורי סורג ובריח, משמעה פער המצדיק מתן רשות ערעור. המשיבה תטען כי יש לדחות טענה זו, המובילה למסקנה כי כל החמרה בעונש אשר נגזר על-ידי הערכאה הראשונה לששה חודשי עבודות שירות, מקימה רשות ערעור - שהרי כל החמרה כאמור חייבת לגרור עמה מאסר בבית סוהר. מדובר בטענה בלתי סבירה".
לסיכום הוא אומר: "המעשים בהם הורשע המבקש הם מעשים של שחיתות יזומה, מתוכננת, חמורה, בוטה ומתמשכת; המבקש עירב, במסגרת תפקידו הציבורי, את ענייניו האישיים, העסקיים, והמשפחתיים. המבקש ניצל את תפקידו לצורך קבלת טובות הנאה אישיות, ופגע באורח מופלג בערכים המוגנים בעבירת הפרת האמונים: אמון הציבור בעובדי הציבור, טוהר המידות של עובדי הציבור, ותקינות פעולות המינהל".
