|
1 |
|
|
הבג"צ בליהוק ארגוני הפמניסטיות והשמאלנים כבר היה נוקט באמצעים קיצוניים ככל שבאפשרותו. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
כב' הנשיא גרגמל |
|
|
|
|
|
מן הידועות הוא שלשופטים מותר לזייף פרוקטולים, לששבש הליכים, לשקר ואך להעיל עלילות. אינני יכולים לעשות כלום בענין - למעט להזכיר זאת ולהזהיר את הציבור על שכל שאין שופטים בירושלים - יש בה זייפנים |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
זייפני פרקוטוקול |
|
|
2 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
3 |
|
|
לא הופתעתי ולא נדהמתי לנוכח הגילוי שעוד שופטת סרחה כמו שסרחה השופטת המחוזית לשעבר, ורדה אלשייך, וכמו שסרחו לפניה ויסרחו אחריה עוד כמה וכמה וכמה שופטים ושופטות, לרבות בבית המשפט העליון (כמו שסרח שם, בזכות אבות, מישאל חשין.
הרבה לא השתנה בשיטת המינוי והקידום של שופטים, ובטח לא לטובה:
http:
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
עידןסובול |
|
|
4 |
|
|
"כך צריכים להיגמר דברים" (קְרִי: עליונים בתחתונים):
http:
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
הנ"ל |
|
|
5 |
|
|
"כך צריכים להיגמר דברים" (קְרִי: עליונים בתחתונים):
http:
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
הנ"ל |
|
|
6 |
|
|
מבקרה אינו בקו-האתיקה המשפטית ועליו לחזור בו מהביקורת.
משופטת מוערכת בציבור והבעת-דעה במישור המשפטי בענייני משפחה לחלוטין יש פה ושם מילים שאינן משתמעות לכאן או לכאן, מכבוד כיסאה הביאה להסדרים מחוייכים...
נכס לבית-המשפט. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שור |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בכל שנה ובכל משוב של לשכת עורכי הדין קראוס מופיעה ברשימת השופטים הגרועים והבלתי מקצועיים הקיימים .
נתקלתי בעורכי דין שסירבו לקחת תיקים כאשר הסתבר להם שהיא תהא השופטת .
שמה השלילי הולך לפניה כבר שנים רבות . |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יונה בן עטר |
|
|
7 |
|
|
נשיאת בית המשפט לעניני המשפחה ושופטת בית המשפט המחוזי בירושלים לשעבר, כבוד השופטת (בדימוס) חנה בן עמי, אשה כנא, אמיצה ומבורכת. היא אומרת את האמת אודות בתי משפט לעניני משפחה ופקידי הסעד בהרצאותיה. אפשר לצפות בהרצאותיה ביו-טיוב. ארגון העו"סים ביקשו מציפי ליבני, שרת המשפטים דאז, "לפעול נגדה" [אני מצטטת]. חיפשו: תגובה לדברי השופטת בדימוס חנה בן-עמי נגד פקידי הסעד. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
דורין אלן בל-דותן |
|
|
8 |
|
|
|
|
9 |
|
|
חוק בתי המשפט לענייני משפחה הוא יותא חורים מאשר רשת ומאפשר לשופטים לעשות, בחסות דלתיים סגורות, את הנוראות שבעוולות ללא שידרשו לתת את הדין על מעשיהם.
ככלל, כל בתי המשפח בישראל פועלים ללא מערכת בקרה ראויה (נציב הקבילו איננו אלא עלה תאנה ונמר נייר) ועוולותיהם זועקות לשמיים.
בכל יום העוברת מדינת ישראל בבתי משפםיה השונים הן על אמנות בינלאומיות שישראל מחויבת בהן והן על חוקי המדינה כולל חוקי-יסוד.
הדברים אמורים במיוחד בבתי המשפח להרס המשפחה ולשופטים כמו רבקה מקייס ומרים קראוס.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
NBA24353 |
|
|
10 |
|
|
|
|
11 |
|
|
|
|
12 |
|
נו ? |
|
טולסטוי | 5/06/15 15:21 |
|
|
לא צריך לכתוב.
מספיק הפרצוף שלה עפ"י תורת לומברוזו. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
טולסטוי |
|
|
13 |
|
|
יהחלק היחיד שלא מדוייק בכתבה, החלק שהאב תבע על חטיפה, לא היתה חטיפה לארצות הברית! הילדה בת ה11 ברחה לאבא מהבית ועברה לגור אצל הסבתא שלה. חצי שנה עד שנתנו לה להגר! היא סירבה להחליף מילה עם האיש שקורא לעצמו אבא- והפנטזיונר הגיש תביעה על חטיפה!!!! חלם ? רק אצל קראוס!!!! הילדה ברחה מהתופת והיא מקבלת תביעה על חטיפת קטין. טוב שלא שלחה את החמור לתבוע גם בהאג |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
עצוב |
|
|
14 |
|
|
המעבר למעבד תמלילים הוביל באיחור רב, רק החל מאמצע העשור הראשון של שנות האלפיים, למסירת הפרוטוקולים של הדיונים לצדדים, מלפנים אלו לא ניתנו. הציבור חונך ששופטים נבחרים גם על פי יושרם ולכן אין להטיל ספק בהגינותם ברמתם המוסרית ולכן מובן מאליו שהדיווחים מדויקים. עם קבלת הפרוטוקולים לאחר ההלם בשל אי זיהוי תוכן הכתוב עם הנאמר בדיונים, חושכות עיניהם של רבים. הפרוטוקולים שיקרים והם נכתבים על פי התוצאה שכל שופט רוצה להגיע אליה. אין זה סביר שכל זמן שלא ניתנו פרוטוקולים שופטים דיוחו אמת ורק משהחלו לתת אותם דוקא אז החלו לשקר. לפנים אנשים נותרו תוהים ומבולבלים בגלל החלטות שופטים ולא הבינו כיצד יוכלו השופטים להצדיק החלטותיהם. עתה נתבררה התמונה. ניתן להצדיק כל החלטה אם מסדרים את הפרוטוקולים כך שיתאימו, ואין זה משנה מה התרחש בדיון באמת.
לפנים כאשר תעדו בבתי המשפט ולא תמיד תעדו, היו בבתי המשפט קצרניות. אלו היו ישובות בנפרד מהשופטים ועליהן היה לרשום כל מילה הנאמרת בדיון. נוהג זה הקנה אמינות לבית המשפט. אלא שקצרנות הינה כתב מיוחד בעל סימנים מיוחדים שאינם דומים לאף אחר, רק קצרניות יודעות לקרא אותו. לכן התעוד לא נשאר בכתב זה, ובשלב כלשהו שלא לעיני הציבור עבר לדפוס מכונת הכתיבה. מה נעשה שם ואם עבר כהויתו לא היה לציבור כל מידע. קצרניות הן בדרך הטבע גם כתבניות שכן קצרנות הינה מימנות גבוהה של מקצוע המזכירות, אלו העבירו את הכתוב מכתב קצרני לדפוס מכונת הכתיבה. מעשית לא ניתן היה להגיש את הפרוטוקול בגמר הדיון, אלא שזה אינו מונע להגישו מאוחר יותר. בארץ זה לא נעשה אם כי ישנן מדינות שלפי הזמנה כן ספקו את הפרוטוקולים. חסיון זה אישפר לשופטים להתיחס לפרוטול כאל טיוטה אותה ניתן לשכתב כראות עיניהם, וכמה פעמים שרק יחפצו. עם המעבר למעבד תמלילים בחלק מהדיונים הקלדניות ישבו במרחק מהשופט אם כי לא תמיד ולעיתים בצמידות לשופט. כעת גם השופטים קיבלו מסוף והם רושמים או מוחקים את שרוצים. נראה שמסירת הפרוטוקול עם גמר הדיון מפריעה לשופטים מאוד, על כן הם מוצאים צורך באפשרות "לעבד" את הפרוטוקולים לפני מסירתם. על פי הנגלה עתה עם קבלת הפרוטוקולים לא נראה ששמירה על דיוק ומהמנות התעוד הינו נושא חשוב בעיניהם.
שופטות שנתפסו: הילה כהן וורדה אלשייך מה ששונה בין מקרי הילה כהן וורדה אלשייך לשאר השופטים/ות הוא צרוף המקרים המיוחד אשר גרם להן להתפס. נציבות תלונות על שופטים אינה עושה דבר לחקור ולתפוס בקבלתה תלונות. במקרה של הילה כהן יחסיה הגרועים עם עיריית חיפה שבבנינה אולמי משפטי התעבורה הביאו בסופו של דבר לתפיסתה עם הוכחות. הילה כהן טענה להגנתה שכולם עושים זאת - ממציאים פרוטוקולים של דיונים שלא התקימו, וזה נכון. באותה עבירה נתפסה גם שופטת בבאר שבע. במקרה של ורדה אלשייך היא שלחה תלונה נגד עורך דין בצרוף פרוטוקול מרשיע שגרסתו שונה מהמקורי. אותו עורך דין ידע שהוא יכול לבקש את הפרוטוקול שהוגש נגדו מהמזכירות כדי להשוותו לפרוטוקול שהוגש לו בדיון. אצל שופטים בדרך כלל הגרסא האחת ויחידה הקיימת הינה שקרית. השופטת ורדה אלשייך טענה להגנתה שהגירסא הראשונה היתה רק טיוטה. טענה מגוחכת לכל הדעות שיש בה פליטת פה של הודאה באשמה. פרוטוקול אינו חיבור ממוחו של השופט אשר בכתיבתו מותר לכתוב טיוטות. פרוטוקול אמור להיות תעוד הנאמר בעל פה בכתב, ואסור שיהיו לו טיוטות שהן גרסאות. אלא שמבחינתה טענה זאת הינה טבעית לחלוטין, היא התרגלה במשך שנים כאשר הפרוטוקול לא נמסר לצדדים והוא ממליא נרשם בכתב קצרני כטיוטה, שיש לפרוטוקול טיוטות ולעיתי |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
לול |
|
|
|
|
|
אלא שמבחינתה טענה זאת הינה טבעית לחלוטין, היא התרגלה במשך שנים כאשר הפרוטוקול לא נמסר לצדדים והוא ממליא נרשם בכתב קצרני כטיוטה, שיש לפרוטוקול טיוטות ולעיתים קרבות בשינויים שונים, כיון ששום גורם אחר לא ידע זאת. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
לול |
|
|
15 |
|
|
יבוא יום וקראוס הפושעת והמרשעת תתן את הדין על ניתוק ילדים מאבות והטלת מזונות מופרכים על אבות עד למצב של קריסה טוטאלית ! |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
לוחם צדק |
|
|
16 |
|
|
על פי החוק על הדיון המשפטי להיות פומבי, להוציא ענייני משפחה בין בני הזוג ועניני אישות וענייני בטחון המדינה או צורך בשמירה על פרטות, לצבור זכות למידע על תפקודו של בית המשפט כמו על שאר הרשויות למען בקורת וגיבוש סדר יום צבורי וגיבוש דעות והשקפות של האזרחים. פומביות הדיון נועדה גם לקדם את שיפור השפיטה ועשית צדק שיביאו לאמון במערכת. זכות פומביות הדיון מוגדרת כזכות עילאית. עד כמה הדיון אכן פומבי? לפי החוק לכל אדם זכות להכנס לכל אולם דיון שלא הוגדר כדיון בדלתיים סגורות. ישנם מאות אולמי משפט. בפועל הנוכחים בכל אולם הם בעלי דין – אנשים שיש להם משפט ומלויהם ועורכי דינם. לעיתים נדירות מופיעים גם עיתונאים לסקר משפטים. כל שאר הציבור עסוק בעניניו ואינו פוקד את בתי המשפט. גם לנוכחים מעקב חלקי בלבד, הם נוכחים בשעה מסוימת ורק חלק מהמשפטים מתחילים ומסתימים בו במקום. גם אלו שכן, פסק הדין או שניתן בכתב או שאינו ניתן בו במקום אלא נשלח בדואר. לנוכחים אין מעקב אחר תוצאות המשפט, במשפטים קטנים הנוכחים יכולים לנחש בערך את תוצאות המשפט. במשפטים אשר נמשכים כמה או הרבה דיונים לנוכחים המזומנים כל אחד בתאריכים שונים אין מעקב אחר התתפתחויות. בפועל כמעט ואין מעקב אחר מהלך רוב המשפטים. הנוכחות הינה חלקית לכן יוצא איפה שגם הפומביות הינה חלקית.
הנאמר בדיון הוא רק חלק מהמשפט, הנוכחים קולטים את מהלך הדיון ותגובות השופטים כפי התרחשותם. החלק החשוב והקובע הוא מה שנכתב בפרוטוקול אודות המתרחש בדיון. הנוכחים הנמצים בדיון יודעים רק מה היה בו, אין להם מושג מלבד השופט, בעלי הדין ובאי כוחם איך תועד. לפני שנות העשור הראשון המתקדמות של שנות האלפיים גם אלו לא ידעו כיון שהפרוטוקול לא ניתן להם. בין השניים, המתרחש בדיון לבין התעוד שופטים מתמרנים בתחבולות ובהונאות רבות:
*התנהגות השופטים - שופטים אינם מתעדים את הערותיהם שאלותיהם והתפרצויותיהם, המביאים לשינוי כיון הנאמר, כאן ניתן ליצור תעוד מעוות כאילו העדות היתה מבולבלת עם אמירות פתאומיות שאינן המשכיות לנאמר קודם, המעידות על רצון להשיג דבר מה ללא סימוכין עובדתיים.
*תאורים כוזבים של הדיון - שנית מכל העדויות שופטים בוחרים מה לכתוב ואיך לשנות. במשפטים פליליים כמעט תמיד הפרוטוקול שונה בתחליט בדרך שהיא לרעת הנאשם.
*מצגות שוא - בעת הדיון שופטים לפעמים מציגים התנהגויות המתאימות למתרחש כפי קליטת הנוכחים, אלא שהמניעים יכולים להיות שונים בתחליט. כך עד וגם יכול להיות בלתי אמין וללא מוצג מתבקש, ושופטים יגיבו בהתאם כיון שהדיון הוא פומבי, אך מה ששופטים באמת מנסים לעשות הוא הנעת העד שרוצים במיהמנות עדותו, ובמשפט פלילי כמעט תמיד עד התביעה, לתקן – למסור גירסא לדאוג למוצגים מתבקשים. במידה ואינו נמצא, וההגנה מביאה מוצג סותר גירסא, שופט יכול להעמיד פני משתכנע ואף מזועזע כמתבקש. בפסיקה לעומת זאת כבר ידאג לתת משמעות שאינה קיימת ולהציגו כראיה לתביעה! באותו האופן אם לעד בלתי מהימן אין תשובות על שאלות מביכות בחקירה נגדית, שופט לעיתים מעמיד פני כועס מפסיקו ואף מסלקו מהאולם. מה שהשופט באמת עושה הוא להשתיקו כדי והוא עצמו ישלים לתשובות שעל פניהם נראות כמתקבלות על הדעת.. כך לנוכחים נדמה שהשופט הוגן ותגובותיו מתאימות לטיב העדויות אך השופט חותר לכיון אחר לחלוטין. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
לול |
|
|
17 |
|
|
*תזמון דיונים על פי רמת הפומביות - גם את מועד קיום הדיון יכול שופט לכון לפי נוחותו. אם מסיבות כלשהן על הנאשם להעיד במועד אחר, שופטים מזמינים אותו כאשר הם יודעים שיהיו מעט נוכחים. למשל כאשר יש משפט אחר גדול ואין הרבה אנשים אחרים. אם ישנם עוד משפטים קטנים או הנאשמים מודים בעובדות, השופט ידאג לגמור קודם אתם מהר גם אם הללו הוזמנו ובאו אחרי משפטו של הנאשם שאת מהלך המשפט חשוב להם לעוות אף אם משפטו שלו אינו ארוך. כך יכול שופט להתעמר למנוע זכויותיו הבסיסיות בנוכחות מעטים בלבד.
* עקיפת החובה - לעיתים שופטים מוצאים דרך לעקוב את חובת פומביות הדיון על ידי הזמנה ללשכתם. שם אין קהל ישנם השופט/ים, בעלי הדין ובאי כוחם תכופות צד אחד – התובע..
ישנן שתי מערכות נפרדות המתרחשות במקביל אך ללא קשר בינהן. האחת הדיונים עצמם והשניה הפרוטוקולים האמורים לשקף את אותם דיונים. גורמים שונים נחשפים לחלקים שונים לבדם. כפי שהנוכחים נחשפים לדיון החי כך הרשויות נחשפות רק לפרוטוקולים. הקשר בינהם הוא ברוב המקרים רופף למדי ואף בעל משמעויות מנוגדות. אין לפומביות הדיון כל משמעות אם התעוד כוזב ואינו משקף. אם הנוכחים העדים לדיון אינם יודעים כיצד תועד וגם איש אינו שואל אותם להעיד, גם לא בעקבות תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים הלה שולח לשופט את התלונה כלשונה ומבקש את תגובתו. רשויות החוק – מלבד התובעים שהווה חלק עיקרי בהטיות וכזבים, נחשפות אך ורק לפרוטוקולים שאינם משקפים את הדיונים. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
לול |
|
|
18 |
|
תגובה |
|
אלחדד רבקה | 5/06/15 18:42 |
|
|
להראות לה\לו, את הדרך החוצה כמה שיותר מהר, ולבדוק אם יש לה קשר לנתבע. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אלחדד רבקה |
|
|
19 |
|
|
להלן תצהיר עדות ראשית שהוגש על הפרופסור החכם בלשון סגי נאור מר ריבלין שסוגר תלונה עוד לפני שקיבל חומר
ואם תדעו מה שאסור על פי חוק לספר לכם מה כתוב בתגובה האחרונה שלו תבכו.
http:
להלן התלונה על ריבלין במשטרה:
http:
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
סהר שוקר |
|
|
|
|
|
אנא התקשר .חשבתי לפנות לריבלין. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
דן כרמי |
|
|
|
|
|
|
|
20 |
|
|
|
|
21 |
|
|
בבקשה פרסמו כל התגובה. אני עומד אחרי כל מילה.תודה |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
דן כרמי |
|
|
22 |
|
|
משאית זבל.
2. להקטין מספר השופטים ב 50%.
3. למצות את הדין חזק ביותר לגבי נוכלים ועוקצים.
4. לבדוק תלונות של נשים מורמרות 10 פעמים לפני שהורסים
חייו של גבר שרק חיזר אחריהן.(הרי ידוע שלפני כל חתונה וילדים שנולדים (לא לידת מבחנה) היה קיים חיזור של הגבר. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
urixo |
|
|
23 |
|
|
|
|
24 |
|
|
השופטים פוחדים מביקורות, הם רוצים נוחיות ושקט ,צדק לא שיך , אם השופט מוגבל ,,המערכת בבעיה |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
zionlevi |
|
|
25 |
|
|
משפטי נירנברג בגרמניה אחרי המלחמה, הייתה בין הנאשמים/נאשמות אחת דומה לה שתי טיפות מים |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
videla |
|
|
26 |
|
|
הגיעה הזמן לעשות הקלטות חובה בבית משפט למשפחה .
כיום מערכת סגורה ללא ביקורת
רק הקלטות יספרו כיצד בית המשפט עובד לטוב ולרע ותהיה אפשרות למערכת לבדוק מי שופט טוב ואת מי צריך להחליף .
זאת הרפורמה הכי חשובה שצריכה להיות בבתי משפט למשפחה ובתי הדין .
סוף לסבל |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אזרח ישראל |
|