שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
רות רונן, מציעה לנתבעים ולבתי המשפט לנהל עד הסוף כמה בקשות לתביעות ייצוגיות, כדי להבהיר את המסר שהנתבעים לא נכנעים ושהשופטים מוכן לפסוק הוצאות נגד התובעים. רונן, העוסקת בתחום זה, דיברה (5.6.15) בכנס מחוזות לשכת עורכי הדין.
רונן הזכירה, כי רוב התובעים והנתבעים בתחום הייצוגיות הם שחקנים חוזרים, ולכן היא סבורה שהצעתה תביא להעברת מסר רוחבי בתחום. "המסר יהיה שאת החברה הזאת לא כדאי לתבוע", הסבירה. גם את הזמן השיפוטי צריך לנהל בצורה יעילה, ואם אנצל אותו טוב יותר על-ידי חסימת השטף הזה - זה טוב גם לי וגם לציבור".
לדברי רונן, כאשר מוגש לבית המשפט הסדר פשרה בתביעה ייצוגית, נמצאים התובע והנתבע באותו צד של המתרס, ואילו הציבור אינו מיוצג. האפשרות להתנגד לאחר פרסום הפשרה כמעט ואינה מנוצלת, העירה; "בעשרות ואולי מאות תביעות בהן עסקתי, היה מקרה אחד של התנגדות - כמובן מצידו של עורך דין". גם מינוי בודק אינו הליך שהשופטים אוהבים, "כי אנחנו לא כל כך אוהבים שמישהו עוזר לנו לכתוב פסק דין", אם כי רונן מדגישה שיש תועלת בבודק בתחום מומחיות כגון כלכלה, חשבונאות, הנדסה ומימון.
האמצעי העיקרי לשמירת האינטרס הציבורי, המשיכה רונן, הוא עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שאכן מביאה תועלת רבה גם אם היא נדחית. "כל הזמן אני מוצאת שם דברים חדשים. היועץ המשפטי מסתכל בעיניים של עורך דין, והוא שם לב לדברים שהשופט אולי לא שם לב אליהם, כמו ויתור על עילות תביעה שמסתתר בסעיף 28ג(3)".
עו"ד יוקי שמש הזהיר, כי אם לא ייפסק שכר טירחה לעורכי הדין בתחום - לא יוגשו תביעות. לדבריו, משרדו הפסיק לבקש שכר טירחה כאשר הוא מסתלק מתביעות, גם אם הוא עושה זאת רק כדי לפנות זמן לתביעות טובות יותר. עו"ד פיני רובין שאל, האם לנתבע לא מגיע פיצוי על הוצאותיו ועל הזמן שהשקיע בהתמודדות מול תביעת סרק. שמש השיב: "גם לנו זה עולה כסף. טועה מי שחושב שיש טמפלט שמתוכו מעתיקים. אם לא תסכים להסתלק בלי הוצאות, בית המשפט יכפה עליך לסיים את התיק בתיקו אפס".
עו"ד רון דרור אמר, כי "במסגרת כלל החשדנות נגד עורכי הדין המייצגים", מוביל כעת השופט
יצחק ענבר קו נגד תרומות למטרות ציבוריות. "זה היה הפתרון הקלאסי, כי כל הצדדים מרגישים מורווחים. אבל התפיסה כעת היא: מיהם בכלל הצדדים? הם רק מחוללי התביעה והפשרה", אמר דרור בציניות. "זה בסדר שיש חשדנות בריאה לגבי בעיית הנציג וצריך לשמור על אינטרס הקבוצה. אבל אנחנו לא בקוריאה הצפונית ויש מקום לליברליזם ולחופש הבחירה".
רונן הגיבה: "זה נושא מאוד עדין ובעייתי. בתי המשפט הופכים להיות צינור להעברת כמעט 100 מיליון שקל למטרות ראויות, אלו ולא אחרות, בלי שום פיקוח מלמעלה. נניח שכולם רוצים לתרום לבית החולים שניידר, שזו ודאי מטרה ראויה. אבל אולי עוד בתי חולים צריכים? ואולי לא רק בתי חולים? למה הנה ולא לשם. זה דבר מאוד בעייתי".
מנהל המחלקה המסחרית בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), עו"ד ליאב ויינבאום, הסביר שהחשדנות כלפי התרומות נוצרה בגלל מקרים שקרו: "הבטיחו תרומה לייעוד שכבר ממילא נכלל ברשימת התרומות של הנתבע, ואשתו של בעל השליטה היא גם יו"ר ועד הידידים של הגוף שמקבל את התרומה. אם אני חבר בקבוצה ואין לי עניין באותה מטרה, תרמתי בעל כורחי וזה מצב לא תקין".
עו"ד ארנון גרפי הפנה את תשומת הלב לתופעה של התנגדויות סרק, שמטרתה לקבל תשלום תמורת הסרת ההתנגדות המונעת את קידום ההסדר. לדבריו, התופעה נפוצה מאוד בארה"ב, עדיין אינה קיימת בישראל אך צפויה להגיע גם אלינו. "מתנגד ראוי ימנע פשרות לא ראויות ויסייע למכשיר התביעה הייצוגית. הבעיה היא שעורכי דין יבינו שלהגיש התנגדות, לשפר את ההסכם ולקבל שכר - זה הרבה יותר קל מאשר לנהל את כל ההליך", הזהיר.
