משרד החקלאות ופיתוח הכפר מקדם שורת תיקונים לחוק צער בעלי חיים הנוגעים לאופן יישום החוק ואכיפתו. היום (יום א', 7.6.15) אושרו שורת תיקונים שהגיש שר החקלאות ופיתוח הכפר,
אורי אריאל, לוועדת שרים לענייני חקיקה. תזכיר החוק הופץ לפני מספר חודשים להערות הציבור, ועתה הוא מובא לאישור הוועדה.
התיקון לחוק קובע חובה נרחבת על בעלים של בעל חיים או על המחזיק בו, למנוע התעללות בו ולספק לו את צרכי מחייתו ולדאוג לבריאותו, המוגדרת כחובה בסיסית של בעלים או מחזיק של בעל חיים לתת לבעל החיים שבחזקתו טיפול ראוי ולדאוג לצרכיו. הפרת הוראה זו תהווה עבירה פלילית אם נגרם לבעל החיים סבל. אישור הצעת החוק יאפשר להעמיד לדין לא רק את מי שהתעלל בבעלי החיים במעשה אקטיבי, אלא גם מי שהתעלל במחדל. בנוסף, תיקון החוק יאפשר הטלת אחריות פלילית על תאגיד המחזיק או אחראי לבעל חיים בגין הפרת החובה האמורה.
חידוש נוסף בחוק קובע עונש חמור של מאסר בפועל עד 4 שנים למי שהתעלל, במעשה או במחדל, בבעל חיים בכוונה תוך גרימת סבל חמור. בנוסף לאמור, מציע התיקון הוספת סעיף חדש שיסמיך את בית המשפט שהרשיע אדם בעבירות בניגוד לחוק, בנוסף לכל עונש אחר שיוטל עליו, גם לאסור עליו לגדל ולהחזיק בעלי חיים באופן ולפרק זמן שיקבעו על ידו.
אי קיום המעשה תיקון נוסף מציע לקבוע כי ניתן יהיה לתפוס בעל חיים לפי החוק לא רק אם יש יסוד סביר לחשוד שנעברה בו עבירה לפי החוק, אלא גם בשל החשד שעומדים לעבור בו עבירה כאמור. תיקון זה בא לתת מענה למצבים בהם יש צורך למנוע את העבירה לפני התרחשותה באמצעות תפיסת בעל החיים.
תיקון מוצע נוסף לחוק הינו להרחיב את האיסור הקיים על ביצוע חיתוך ברקמה חיה למטרות נוי, שתקף כיום בעיקר לזנבות ואוזניים, גם על קעקוע או צביעה באמצעי הפוגע ברקמה חיה או חודר לתוכה. בנוסף, קובע התיקון לחוק כי ניתן להעמיד לדין אדם שבחזקתו נמצא בעל חיים שאוזניהם או זנבותיהם נחתכו, אלא אם הוכיח שהחיתוך לא נעשה על ידו. קרי, חובת ההוכחה לאי קיום המעשה הינה של המחזיק בבעל החיים.
מהניסיון שנצבר במשרד החקלאות ופיתוח הכפר באכיפת חוק צער בעלי חיים, התעורר הצורך לקבוע הסדרים שיטילו חובות פיקוח ואחריות על נושאי משרה בתאגידים העוסקים בבעלי חיים. מטרת תיקון זה היא להתמודד עם המרחק שבין הדרג הבכיר של התאגיד לבין העובדים שמוציאים לפועל את פעולתו בשטח. התיקון מציע להטיל אחריות פלילית על נושא משרה בתאגיד שלא פיקח על קיום הוראות החוק והתקנות בידי התאגיד או מי מעובדיו, באמצעות יצירת התמריץ הנדרש אצל הדרג הבכיר, השולט בתאגיד, על-מנת שיוודאו כי הוראות המוטלות על התאגיד אכן יבוצעו בשטח.
צורך דחוף בהמשך לכך, התיקון המוצע קובע, שכאשר מתגלות הפרות של אותן הוראות של החוק והתקנות, חזקה שנושא המשרה הפר את חובת הפיקוח כאמור, זולת אם הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
תיקון נוסף מציע לקבוע כי במקרים מסוימים ניתן יהיה להכיר במתקן כ"מתקן מוגן" אד-הוק, בכדי לתת מענה למצבים בהם עולה צורך דחוף להכיר במקום מתאים לקליטת בעלי חיים שנתפסו מכוח חוק צער בעלי חיים ולפנותם אליו.
תיקון נוסף, קובע כי הסמכות לקבוע אם התקיימו התנאים להחזרת בעל חיים לבעליו או למחזיק בו, תהיה של ה"ממונה" לפי החוק בלבד. לצד יתר התנאים המצטברים שמאפשרים החזרת בעל החיים למחזיקו, יהיה חייב המקום אליו מועברים בעלי החיים לכלול תנאים נאותים להחזקתו. מטרת התיקון היא למנוע מצב בו תמשך הפגיעה בבעל החיים לאחר החזרתו, עקב היעדרם של תנאים מתאימים להחזקתו ולטיפול בו.
שיקול לגיטימי תיקון חדשני נוסף דורש, במפורש, כי השיקול של מניעת פגיעה ברווחתם של בעלי חיים, על-אף שהוא אינו בין מטרותיו של חיקוק מסוים, הוא שיקול לגיטימי ובעל משקל שעל כל בעל סמכות בתחום הטיפול והרגולציה על בעלי חיים לשקול אותו כשיקול רלוונטי בהחלטותיו.
במסגרת התיקון לחוק מוצע לאפשר לממונה לפי החוק לאצול את סמכותו כממונה לרופאים וטרינרים נוספים מקרב עובדי השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, בכדי לאפשר את הגדלת הטיפול בנושא צער בעלי חיים ולהרחיבו.