הכנסת נתפשת כרשות השקופה ביותר

במסגרת פעילותה של היחידה הממשלתית לחופש מידע להגברת המודעות הציבורית לחוק חופש המידע, ערכה היחידה סקר, באמצעות "מכון המחקר פאנלס", בקרב עובדי מדינה והציבור הרחב במטרה לבדוק את רמת המודעות לחוק ואת העמדות כלפי השקיפות השלטונית. ממצאי הסקר הועברו למשרדי הממשלה וליחידות הסמך. להלן ממצאים מרכזיים העולים מהסקר: כנסת ישראל נתפשת כרשות השקופה ביותר, אחריה מדורגים משרדי הממשלה, קופות החולים, הרשויות המקומיות והחברות הממשלתיות. את הרשימה סוגרות המועצות הדתיות. הסקר מצביע על כך כי עובדי המדינה נוטים לדרג את משרדם כשקוף יותר (46%) ממשרדי הממשלה האחרים (23%). מבין אלו שהגישו בקשת מידע לרשויות הציבוריות, רק 35% קיבלו את המידע שביקשו ורק 30% הביעו שביעות רצון מתהליך הפנייה. בקרב מרבית עובדי המדינה ישנה הסכמה (70%) כי החוק תורם להגברת אמון האזרח ברשות, יוצר שינוי חיובי ועשוי למגר שחיתות ברשות, אולם רק 18% מעובדי הרשויות מעידים כי הרשות בה הם עובדים מיישמת בצורה טובה את החוק. למרות שעובדי המדינה יעדיפו, על-פי הסקר, לעבוד במקום השומר על ערכי השקיפות רק 23% מהם מעידים על משרדי הממשלה כשומרים על ערכים אלו. מעניין לראות כי עובדים מדרג בכיר (מעל 60%) תופשים את הרשות בהם עובדים כשקופה יותר מאשר עובדים בדרג הזוטר (38%). רובם המוחלט של עובדי המדינה (90%) מסכימים עם זכותם של האזרחים לדעת, אולם, מעל ל-50% מעובדי המדינה שטיפלו בפועל בבקשות למידע, מעידים על מבקשי המידע כ"מגזימים בדרישותיהם וכמפריעים לביצוע העבודה השוטפת של הארגון". ישנה הסכמה גורפת הן בקרב הציבור (81%) והן בקרב עובדי המדינה (90%) באשר לנחיצותו של הממונה על העמדת המידע לציבור, גורם אליו מופנות כל בקשות המידע לרשות. למרות זאת, כפי שפורסם על-ידי היחיד הממשלתית לחופש מידע - 455 רשויות ציבוריות המחויבות לכך על-פי חוק, טרם מינו ממונה להעמדת מידע לציבור. חוק חופש המידע מעגן את זכותו של כל אזרח ותושב לקבל מידע המצוי בידי רשות ציבורית. היחידה הממשלתית לחופש המידע הוקמה בפועל ביוני 2012 מכוח החלטת ממשלה, וזאת על-מנת להגביר את יישומו של חוק חופש המידע בפרט ואת השקיפות השלטונית בכלל. היחידה מהווה מוקד ידע מקצועי בתחומי חופש המידע ותפעל מתוך השירות הציבורי, להנחיה, להדרכה, לבקרה ולהגברת הפצת המידע היזום.