ניצב בדימוס נחקר בחשד לקבלת שוחד

רב-פקד ערן מלכה חתם בשבוע שעבר (4.6.15) על הסדר טיעון בפרשה בה הוא ועו"ד רונאל פישר הם הנאשמים העיקריים. כך התיר לפרסם (יום ב', 8.5.16) בית משפט השלום בירושלים. משרד המשפטים מסר, כי בעקבות החתימה על ההסכם "מסר מלכה עדות מפורטת המצדיקה המשך חקירה. ההסכם, שאינו מעניק למלכה כל הקלה בעונש המאסר הצפוי לו כפועל יוצא מחומרת מעשיו, צפוי להיות מוצג ביום רביעי הקרוב בפני בית המשפט המחוזי בירושלים". במועד זה יוקרא כתב האישום בפני השופט משה סובל. סניגוריו של מלכה, עוה"ד עופר ברטל ודב גלעד כהן, מסרו, כי על-פי ההסכם מלכה יודה בעובדות כתב אישום מתוקן, ללא הסכמה בינם לבין המדינה לגבי העונש שייגזר עליו. "אנו סמוכים ובטוחים, שהודאתו במיוחס לו ושיתוף הפעולה בינו לבין מח"ש, יובאו בחשבון על-ידי בית המשפט בבואו לגזור את הדין", אמרו. חתימת ההסכם הביאה לזימונם לחקירה של שני בכירים, ששמותיהם עודם אסורים בפרסום. האחד הוא ניצב משטרה לשעבר, ששמו נקשר בעבר למספר פרשות, אך הוא לא הועמד לדין; גם פרישתו מהמשטרה לוותה בפרסומים סביב התנהגותו. על-פי החשד, הניצב קיבל שוחד מפישר, בין היתר בדמות בקבוקי ויסקי, תמורת מידע על לקוחותיו של פישר. מח"ש גם בודקת מי מימן נסיעות משותפות לחו"ל של פישר והניצב. לאחר חקירתו שוחרר הניצב בדימוס לשלושה ימי מעצר בית. הדמות השנייה היא בכיר לשעבר במערכת אכיפת החוק, החשוד בביצוע עבירות מתחום טוהר המידות. בכתב האישום נגד מלכה, פישר ויתר המעורבים בפרשה נאמר, כי בידי מלכה היו בתוקף תפקידו, כחוקר ביחידה להב 433, סודות כמוסים של יחידות החקירה הרגישות ביותר בלהב 433 ויחידות חקירה נוספות, בין חקירות שניהל בעצמו ובין עליהן למד מעמיתיו. מדובר היה גם במה שהמדינה מכנה "מידע מודיעיני רגיש ביותר, שחשיפתו עלולה לפגוע באינטרסים ציבוריים מן המעלה העליונה". לפי כתב האישום, לאורך תקופה ארוכה התחלק מלכה בפרטים רגישים מתוך המידע עם פישר, אשר הפך להיות לו לשותף סוד לצורך קידום ענייניהם הכלכליים המשותפים. על-פי כתב האישום, מלכה לא בחל בשיבוש חקירות סמויות רגישות להן היה שותף ובמכירת מידע מתוכן תמורת בצע כסף, תוך פגיעה קשה בערכי המשטרה. בכתב האישום נטען, כי מלכה העביר לפישר את המידע במישרין או באמצעות עדת המדינה. מדובר היה במידע מחקירות סמויות וגלויות (של יחידת להב 433 ויחידות אחרות); מידע מודיעיני; נוסחי שאלות מתוך חקירות עתידיות; התראות לגבי מעצרים צפויים; התראות לגבי מועדי "פרוץ" (המועד הסודי המתוכנן בו הופכת חקירה מסמויה לגלויה) וחומרי חקירה נוספים. המידע הועבר לכתובת הדוא"ל "אלפוניו-7" שיצר פישר, עדת המדינה הייתה מדפיסה את החומר ממנה ומניחה אותו במגירה מיוחדת במשרדו של פישר. מידע נוסף הועבר בפגישות בין מלכה לפישר ובהודעות ווטסאפ. מלכה ופישר, ממשיכה המדינה, תיאמו את פניותיו של פישר לחשודים ועדים שהיו מעורבים בחקירות. פישר נפגש איתם במשרדו ובמקומות אחרי, הרשים אותם בבקיאותו ברזי החקירה, וגייס אותם כלקוחות בשכר טירחה מופקע – אותו הסביר במידע שבידיו וביכולתו להשפיע על החקירה. כדי לבסס רושם זה, מסר פישר לגורמים אלו פרטים מוכמנים שקיבל ממלכה. הוא נקב בסכום שלדבריו יועבר לגורם המשטרתי שבשמו לא נקב, בנוסף לשכרו-שלו. את הכסף שקיבל חלק פישר עם מלכה, וסכומים מסוימים נתן גם לעדת המדינה. לטענת מח"ש, שיטה זו גרמה "לפגיעה בחקירות – הן משטרתיות והן של יחידות אכיפה אחרות; לפגיעה קשה במאמצי היחידות החוקרות לאיסוף ראיות בתיקים מורכבים ולשיבוש מהלכי משפט. בנוסף, בחלק מן המקרים הציגו הנאשמים מצג שווא בפני נחקרים פוטנציאליים בדבר פעולות או חקירות שכביכול מתנהלות נגדם, וניסו לקבל ואף קבלו כסף בחלק מהמקרים. זאת, תוך שהם כולאים אותם אגב כך לתחושת דחק על-מנת להקל עליהם להוציא לפועל את מעשי העבירה, במסגרת השיטה".