סגנית שר החוץ,
ציפי חוטובלי נאמה בכנס הרצליה (יום ב') בבינתחומי והתייחסה לדברי ראש האופוזיציה
יצחק הרצוג בכנס ואמרה, כי "בן גוריון ראה בחזונו את יהדות העולם כפתרון לבעיה הדמוגרפית - בדמוגרפיה נמדדים בעלייה לא בויתורים. מדינת ישראל עברה את נקודת האל חזור הדמוגרפית. כרגע אין צד פלשתיני שניתן לקיים איתו שיח - האיום הדמוגרפי האמיתי מגיע דווקא מהחזון הזה.. מה שמאיים עלינו יותר מכל זה לא הפתרון המדיני אלא הקיבעון החשבתי".
"חשוב להקשיב לעומר ברגותי, ממובילי קמפיין ה-BDS נגד ישראל. כששואלים אותו אם המאבק יסתיים כשיסתיים הכיבוש, הוא עונה: המאבק הוא לא על התנחלויות אלא על זכות השיבה. במשפט הפשוט הזה מסכם ברגותי את שורש הסכסוך. מנקודת מבט פלשתינית הכיבוש של 48 הוא מוקד הבעיה. הנכונות לקבל את קיומה של ישראל בכל גבולות שהם. שאלת 1967 התנהלה רק בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין העולם".
"הפלשתינים צריכים לעשות שינוי עמוק.
דן מרידור, לפי מה שאני הבנתי, מקדם את מהלך ההינתקות והיציאה מעזה באזור יהודה ושומרון. מבחינתי היום אין אופציה בדור הנוכחי להגיע להסדר והפתרון לא נראה באופק. " יש מפח הנפש בקרב האירופים ששופכים שם כסף במטרה לשפר את הכלכה הפלשתינית רואים שכל הכסף זורם למטרות טרור ושלטון חמאס".
חוטובלי הציגה תפישתה המדינית: "הגדרת התפישה הישראלית במונחים של צדק ומוסר לפני שמניחים על השולחן את שיקולי הביטחון. ישראל אינה כובשת בארצה. ויתור ונסיגה יקדמו כוחות איסלאם קיצוני ולא את השלום. תביעה מהקהילה הבינלאומית ליצור שינוי פלשתיני עמוק. מחברה עם אתוס שלילי שמאדירה מחבלים מתאבדים ומחנכת לשנאה וטרור לחברה שמוכנה לחיות בשכנות עם ישראל מתוך הכרה בה כמדינה יהודית. פירוק מחנות הפליטים הפלשתינים כתנאי יסוד לעקרון השיבה. שיתוף ירדן, מצרים וסעודיה בפתרון אזורי באיחוד אינטרסים במאבק מול האיסלאם הקיצוני".
דן מרידור אמר בכנס כי חשובה דווקא השאלה - "מדינה דו לאומית או שתי מדינות? אין אופציה שלישית. אי-אפשר להחזיק בשני הקצוות באותו מקל - העולם מבין את השקר שבכך. לכן ראש הממשלה אמר דבר והיפוכו תוך יומיים. לפני כ-7 שנים
אהוד ברק הציע להם הצעה שאין טובה ממנה ע"פ ספרה של קונדוליזה רייס, אבל הם לא רצו. השאלה היא מה הפלשתינים רוצים. על 2 מדינות אני יכול להתחייב, סיום סכסוך אני לא יכול להבטיח. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו איך זה קרה שהערבים בעולם עשו כל דבר אפשרי להראות את הפרצוף המכוער ביותר - והערבים שנואים היום בכל העולם, אבל דווקא עלינו מתקוממים. זה לא עולם אנטישמי, זה עולם שמעריץ את הייטק הישראלי, שנלחם לצידנו. רק לא מסכים איתנו בדבר אחד קטן".
"אסור להפוך את הציונות לתנועה שהצדק לא חשוב לה. אנחנו לא רוצים לנרמל את האנומליה. נוצרת כאן מציאות שסותרת את מערכת הערכים שלנו. כשיש דיסונס בין הערכים למציאות - משנים את הערכים. אני קורא לראש הממשלה, אם אכן מתכוון להצהרתו- אל תחכה לווטו באו"ם, תציע."בין שתי האלטרנטיבות האלה, לבין האלטרנטיבה השלישית, היא דרך הפעולה הנפרדת - לשמור למעשה את כל הארץ בידינו, אבל לא תהיינה זכויות שוות. זה לא שנה או שניים, זה 48 שנים. גם באין הסכם צריך להציב יעד ולנהוג בהתאם לו".
"אני לא בטוח שאבו מאזן מסוגל או רוצה להגיע להסכם אבל אפשר להגיד מה אנחנו רוצים. אפילו אובמה אמר שהנסיגה תהיה לגבולות 67 עם שינוים. אם היינו מכריזים מחר בבוקר שאנחנו מפסיקים לבנות מחוץ לגבולות הקו הירוק כמובן בצמוד להסכם, אובמה היה מתייצב כאן ותומך בישראל, המצב שלנו בעולם היה יותר טוב והייתה גם אחדות לאומית. בליכוד לא תהיה אחדות אבל זה מה שצריך לעשות והזמן לעשות את זה זה עכשיו".
בהקשר לזגזוג של נתניהו על נאום בר-אילן ושתי מדינות לשני עמים אמר מרידור: אני לא רוצה להתווכח עם
בנימין נתניהו כי אני לא יודע עם איזה נתניהו אני מתווכח.
ח"כ הכנסת
ציפי לבני אמרה בכנס כי "נשיא המדינה דיבר על החלוקה של ישראל לשבטים והצורך לאחד אותם אבל השאיר שאלה פתוחה באוויר וזה- איזה חזון ומדינה אנחנו רוצים להשאיר לילדים שלנו ומה האופי של מדינת ישראל?. מבחינתי התשובה ברורה וצריכה לצאת מהכנס הזה: החזון למדינת ישראל נכתב במגילת העצמאות אבל צריך לשמור עליו. אפשר לומר אותו במשפט אחד "מדינה יהודית ודמוקרטית". החזון הזה צריך להיות שכבת הבסיס שנלמדת בכל בתי הספר במדינת ישראל ועליהם כל שבט יוכל להשלים את התרבות, השקפת העולם והמנגינה המיוחדת לו שעושה את המדינה כה יפה. צריך לגזור ממנו מסקנה גם אם היא כואבת. הדרך היחידה לשמור על ישראל יהודית ודמוקרטית, היא אימוץ העיקרון של שתי מדינות לאום ואם מדברים על יושר אינטלקטואלי, אין שום פתרון אחר שמאפשר לשמור גם על מדינה יהודית וגם על מדינה דמוקרטית.
"החלוקה בציבור הישראלי היא בין אלה שמאמינים שהזכות על הארץ כולה ולא משנה מה יהיה בצד השני, אלא בגלל שמדובר באותה זכות שאסור לנו לוותר עליה, וישראל צריכה לשלם מחירים. בעיניי המחיר של החזון הזה יוביל לזה שתהיה מדינה אחת בין הים לירדן - והיא תהיה מדינה עם רוב ערבי, מדינה ערבית.
הקבוצה השנייה, כמוני, מאמינים בזכות על ארץ ישראל כולה. שתהיה מוסרית תנכית היסטורית אבל הוויכוח הוא לא למי יש יותר זכויות. החזון שלי ושלנו עוסק במדינה, לא בארץ ישראל אלא במדינה בארץ ישראל. היא לא תהיה על כולה אבל זו הדרך היחידה לשמור על ישראל היהודית, דרך עקרון החלוקה. זו הכתובת והחזון. מי שאין לו חזון אומר שבוע לפני הבחירות ושבוע אחרי 2 דברים שונים לגמרי. מזגזג בין שתי דרכים שונות לגמרי.
שאיש לא ינכס לעצמו את הביטחון. זה לא ערך של הימין. זו חובה של כל מנהיגות לספק לבני עמו. התנחלויות הן לא חלק מהביטחון. הן שייכות לחזון של ארץ ישראל השלמה שנשלח עוד ועוד אזרחים עד שנגיע לנקודה שבה אי-אפשר לחלק אותה יותר.
בכל הסדר יהיה צריך להפריד בין ההתנחלויות לבין הביטחון, ואותו יש לספק. גם במחיר שבו צהל יישאר לפרק זמן ארוך יותר עד שנדע שאנחנו לא זורקים את המפתח לצד השני ומקווים לטוב.
מול האיומים הגוברים של האיסלאם הקיצוני, אנחנו חייבים לראות האם יש הזדמנות וליצור מחנה חדש באזור שקיין אפילו רק ע"י הגדרת האויבים שלנו ושל מדינות אחרות באזור.
"לצערי, הרחוב הערבי, לעומת חלק מהמנהיגות שלו, רואה בישראל עדיין אויב. יש גורמים כמו אירן שמשתמשים בזה כדי להלהיט. הסכסוך עם הפלשתינים זו לא הסיבה לקיצוניות באזור. זו מלחמה דתית".
