מנכ"לית בנק דיסקונט, לילך אשר-טופילסקי, מברכת על הקמת הוועדה להגברת התחרות בבנקים אך טוענת כי בשנים האחרונות התחרות במערכת הבנקים כבר עלתה ותמשיך לעלות, וזאת לצד המשך ההתייעלות בבנקים.
"אנחנו מברכים על עוד פתיחה של תחרות במערכת הבנקאית ויש כיוונים שאפשר ללכת לשם. צריך לזכור שבשנים האחרונות יש יותר תחרות, ועדת זקן גם טיפלה בכך. אם תשאל את הציבור הם חשים את התחרות, מקבלים הצעות מהבנקים, מרגישים את ירידת המחירים", אמר אשר-טופילסקי באירוע "הפרלמנט של אונו" שנערך אמש (ד') בהנחיית עורך "
גלובס"
חגי גולן.
גולן: את באמת מאמינה שהציבור הרחב מרגיש את התחרות? "היום המיקוד של הבנקים הוא במשקי הבית ועסקים קטנים. זה נכון שיש עדיין נאמנות של הציבור לבנק שבו הוא נמצא אבל הם פותחים עוד חשבונות.... שוב, עוד תחרות תעשה טוב למערכת אבל הכל שאלה של מינונים".
אשר-טופילסקי התייחסה לאפשרות של הקמת בנק אינטרנטי ואמרה כי "בעתיד יהיו בנקים אינטרנטיים, גם אם לא מלאים. קמים היום הרבה אתרים שמציעים מוצרים פיננסיים ואני מאמינה שהם יתגברו".
מנכ"לית דיסקונט דיברה גם על הצורך בהתייעלות הבנקים ואמרה: "כל המערכת הבנקאית מתייעלת, זה לא דבר פשוט ואנחנו מנסים לעשות את זה תוך כדי שלא נפגע בשירות ללקוחות ובלי פגיעה בעובדים שלנו. זה נובע גם משינוי בטעמי הציבור שהולך יותר לאינטרנט ומאפשר לנו להתייעל".
ההסכמים עם הוועדים בבנקים מאפשרים בכלל פיטורים? "אנחנו עושים את זה בצעדים של שיתוף פעולה, פרישה מוקדמת ומיזוגי סניפים. מחפשים את הדרך שכמה שפחות תפגע בציבור".
אשר-טופילסקי נשאלה על אווירת העלייהום בציבור נגד הבנקים בתקופה האחרונה, והביעה חשש מגלישה לאלימות. לדבריה, "אין ספק שיש עליהום על הבנקים היום אבל הסנטימנט השלילי על הבנקים לא התחיל היום אלא משחר ההיסטוריה. יש תיאוריה שאומרת שהאנטישמיות התחילה מזה שהיהודים היו בנקאים. יש עלייה היום בעליהום על הבנקים. למערכת הבנקאית יש תפקיד חשוב של צמיחה ושמירה על היכולת הכלכלית של המשק. המערכת הבנקאית בישראל הוכיחה שהיא יכולה להיות יציבה ואחראית ונותנת למשק לצמוח".
אז את לא יכולה להבין את האווירה השלילית הזו? "אנחנו קשובים כל הזמן ואני חושבת שהמערכת לומדת ומשתפרת כל הזמן. עם זאת יש משהו מובנה במערכת היחסים בין בנק ללקוח שהוא לא פשוט כי בנק לפעמים לא מאפשר הכל... בסופו של דבר אנחנו צריכים להיות קשובים לרחשי הציבור ולהתייחס אליהם אבל מצד שני צריך להבין כמה המערכת הבנקאית חשובה לכלכלה.
"יכולות להיות שתי תוצאות לא פשוטות. אחת שהשיח שהופך להיות יותר אלים יכול להפוך לאלימות אחרת. אנחנו חווים את זה בסניפים שלנו. האפקט השני הוא שזה יכול להוביל לצעדים רגולטוריים לא נכונים שייקחו את המערכת למקומות לא נכונים".
אשר-טופילסקי התייחסה גם לתוכנית הנדל"ן של שר האוצר
משה כחלון להורדת מחירי הדיור ואמרה כי מחירי הדירות יכולים לרדת, אך סביר כי הם לא ייפלו בחדות כפי שקרה במדינות שונות בחו"ל בשנים האחרונות.
"מצוקת הדיור היא אחת המועקות הכי קשות וחייבים לטפל בה. עד שלא יטפלו בהיצע לא יהיה פתרון אמיתי", אמרה אשר-טופילסקי.
מה משקל הריבית הנמוכה בבועת מחירי הנדל"ן? "הריבית נמוכה והיא כנראה תישאר נמוכה. כשהיא תעלה זה יעזור להורדת הביקושים. יש עוד מיתוס שאני רוצה להפריך לפיו הבנקים הם אלה שחשוב להם שמחירי הנדל"ן לא יירדו. זה לא נכון כי הבנקים לא ממונפים בנדל"ן וגם הלקוחות, הרי המשכנתאות בישראל לא גבוהות ושיעור המימון נמוך לעומת מה שרואים בעולם. אני לא מודאגת מזה אבל חשוב למשק הישראלי לעצור את עליית מחירי הנדל"ן".
באירוע השתתף גם ח"כ
איציק שמולי (
המחנה הציוני) ונדרש לסוגיית הטלת מס ירושה בישראל, הצעה שהניח שמולי על שולחן הכנסת. "ההצעה אומרת שעל כל שקל מעל ל-10 מיליון שקלים יוטל מס של 25%. לא על ה-10 מיליון הראשונים אלא רק מה שמעבר לכך. אם יש ירושה של 15 מ' ש' אז יוטל מס עיזבון על 5 מ' ש'. הכסף שייכנס מהאפיק הזה יילך לטובת פרויקטים ייעודיים לצמצום אי-שוויון ועוני. אני הצעתי חיסכון לכל ילד, זה יכול להיות דברים אחרים", אמר שמולי.
גולן: באוצר אומרים שזה כסף קטן ואלה שיש להם יודע לחמוק שמולי: "מי שיודע לחמוק חומק כבר היום. בארה"ב כבר מוטל מס ירושה, ואי-אפשר להאשים אותה שהיא מדינה סוציאליסטית. יש גורמים באוצר שדווקא כן תומכים במס עיזבון. כל הנסיבות הטכניות מונעות את קידום המהלך בכנסת, מה גם שבדוח המחקר של הכנסת לפני כשבוע פורסם שההכנסות המוערכות ממס עיזבון בשיעור נמוך יותר של 10% ולא 25% זה 1.5-2 מיליארד שקל".
למה למסות פעם נוספת כסף שכבר מוסה? "זו טענה שהיא קוסמת אבל מתעתעת. מדינת ישראל לא תצליח להחזיק לאורך זמן את האי-שוויון שמתחולל בה. אם לא נתחיל להיאבק במנגנונים שמחוללים את האי-שוויון המצב רק יילך ויחריף עד שתהיה קריסה של החברה הישראלית לתוך עצמה. הטענה של מיסוי כפול היא פופוליסטית, כי מי שנהנה מהכסף זה לא מי שנפטר אלא היורש, שהוא נישום שונה. אם אני עובד עכשיו כשכיר, וחלק אני מוציא במכולת, וחלק אני חוסך; אחרי כמה שנים אני מוציא את הכסף הזה ופותח עסק. זה הגיוני שאני אגיד, 'היי, על הכסף הזה כבר שילמתי מס בעבר, אז למה עכשיו אני צריך לשלם שוב מס?'. אי-אפשר לאחוז במקל בשני קצותיו. מצד אחד, במהלך החיים כשמדובר על מיסוי להגיד שהבן והאבא זה שתי יחידות מס נפרדות, אבל כשמדברים על מס ירושה אומרים שאי-אפשר למסות את שניהם כי זו אותה ישות".
שמולי הביע צער על כך שכחלון נסוג מהרעיון להטיל מס ירושה, והתחייב לקדם את ההצעה: "כחלון נסוג, אבל זה לא יעזור, אנחנו נטיל מס ירושה. אני נותן לו הרבה קרדיט, ואני חושב שהוא בא עם הרבה כוונות טובות. יש דברים שבהם ניתן תמיכה, אבל שר האוצר חייב לזכור שהמשימה המרכזית לנגד עיניו, מעבר להורדת מחירי הדיור, זה צמצום האי-שוויון. אם הוא יוותר על צעד כה משמעותי, אני חושב שזה יהיה מעשה בלתי נסלח".
באשר לתוכנית הנדל"ן של כחלון אמר שמולי: "יש בהחלט צעדים חיוביים בתוכנית הזו כמו הרחבה מכרזי המחיר למשתכן או הסכמי הגג ואפילו ההבנה שכדי להילחם במחירי הדיור צריך להילחם בביקושים המלאכותיים ולא רק להגדיל את ההיצע... זה מלאכותי בגלל רוכשי דירות להשקעה שלא מהווים ביקוש אמיתי כמו רוכשי דירה ראשונה. הצעדים של כחלון בחלקם הגדול חיוביים. אנחנו נוכל לתת להם רשת ביטחון בכנסת. אבל יש אלמנטים מדאיגים כמו העובדה שאין התייחסות לדיור ציבורי או הקריטריונים לזכאות במכרזי מחיר למשתכן. אם מישהו בממשלה מתכוון להכניס לנו את הקריטריונים כמו ותק בשנות נישואים שידפקו את הדור הצעיר שעובד ומשרת בצה"ל אנחנו נשים לו תמרור עצור".
