חברת מגדל שירותי בורסה (נ.ע.) מתל אביב, אחת מחברות הברוקראז' הגדולות בארץ, נתבעת לשלם 3.4 מיליון שקלים לאריאל אהרונוביץ', אזרח ישראלי תושב לונדון, העוסק בין היתר בשוק ההון. לדברי התובע, בחודש אוגוסט 2013 הוא פנה אל הנתבעת המתמחה במתן שירותי מסחר בישראל ובחו"ל למשקיעים פרטיים, חברות, ולקוחות מוסדיים, בבקשה לפתוח עבורו חשבון למסחר. התובע מציין כי מטרתו היחידה בפתיחת החשבון הייתה הזמנת אגרות חוב זרות (לא ישראליות ולא שקליות) במועד הנפקתן, ומכירתן בשוק לשם יצירת רווח.
לטענת התובע, חשבונו היה פעיל מבחינת מסחר רציף במשך כעשרה חודשים, ובעקבות הודעתה של הנתבעת בסוף אוקטובר אשתקד, על פיה אם המינוף (היחס בין האשראי להון העצמי הקיים בחשבון בכל רגע נתון) יגיע ליחס של 1:4 היא תנזיל את התיק הנזלה כפויה על-ידי מכירת אגרות חוב בעצמה, נכרת בין הצדדים בפועל הסכם חדש. כפועל יוצא מן ההסכם האמור התובע מחד לא יהיה חייב לנתבעת כספים כלשהם, ומאידך ימשוך את הונו העצמי אשר השקיע.
במילים אחרות, לדברי התובע הנתבעת ידעה היטב כי אם לא תמלא אחר התחייבותה בהסכם החדש ולא תנזיל את התיק בהגיע המינוף ליחס של 1:4 היא תגרום לו נזק עצום כפי שאכן אירע בפועל.
לדברי התובע, כבר בשלהי חודש נובמבר אשתקד יחס המינוף בתיק שלו היה יחס של 1:4 ואף גבוה מכך, ולפיכך בהתאם להסכם החדש בינו לבין הנתבעת ולאור ירידת מחירי אגרות החוב והגעת יחס המינוף בתיק ל-1:4 הייתה הנתבעת חייבת למכור את אגרות החוב במועד זה, דבר שהיה מעמיד את החשבון ביתרה חיובית של 4.25 מיליון דולר. לאחר כיסוי מסגרת האשראי של הנתבעת בגובה 3.4 מיליון דולר, מציין התובע, היה נותר בחשבון סך של כ-850,000 דולר בדיוק כפי שהוא ידע כי כך יהיה בהתאם להגנה לה התחייבה הנתבעת.
במילים אחרות, נאמר בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד דרור נאור, לו הייתה מגדל שירותי בורסה מנזילה את התיק בסוף חודש נובמבר 2014 היא הייתה נוטלת לעצמה סך של 3.4 מיליון דולר ואילו בידי התובע היה נותר סך של 850,000 דולר, ואם כך היא הייתה עושה, לא היה חייב לה התובע סכום כלשהו ואף היה נוטל לכיסו סך של 850,000 דולר.
