נתונים קשים של נשירה מלימודים הוצגו (יום ב', 15.6.15) בכנסת, ודווקא של תלמידים-עולים מארצות הרווחה. על-פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בעוד שבין ילידי הארץ נרשמה נשירה של כ-2.6% מכלל התלמידים בשנת הלימודים תשע"ב, הרי שאצל ילידי חו"ל הנתון מזנק ליותר מפי-שניים 4.8%. אצל ילידי אירופה שיעור הנשירה עומד על 6.86 ובקרב ילידי צפון-אמריקה הנתון חמור עוד יותר: 7.6% מכלל התלמידים.
יו"ר הוועדה, ח"כ
אברהם נגוסה (הליכוד) הדגיש כי "אנחנו מאבדים בני נוער שיכולים לתרום המון לעצמם ולחברה, ובמקום-זאת מדרדרים לשולי החברה. כמי שבא מהמגזר השלישי אני מכיר בתרומתן העיקרית של העמותות ורוצה להבהיר למשרדי הממשלה כי יש לנו כאן נכס שיש לנצל אותו. משרדי החינוך והקליטה פועלים רבות אך התוכניות לא מחלחלות לשטח. אני אישית מתחייב כי אפעל להילחם בנשירה ונכנס דיון נוסף בנושא בהקדם. אתמול ערכנו סיור במוסדות חינוך לעולים, חוות הנוער הציוני ובית אולפנא בהר נוף, וראינו שניתן לעשות עבודה טובה עם העולים מכל הארצות".
נגוסה הדגיש כי "כל הארגונים ומשרדי הממשלה מעוניינים לשתף פעולה כדי למגר את התופעה של נשירה מלימודים. האחריות היא של משרד האוצר לאפשר מיזמים משותפים של המגזר השלישי ומשרדי הממשלה".
ענישה ושיקום לפי צח בן יהודה, חוקר המרכז, אחוז הנשירה ברוטו של תלמידים עולי ברית המועצות לשעבר עמד בשנת תשע"ב על 3.75% לעומת שיעור נשירה של 4.65% בקרב כלל העולים ו-2.6% בקרב ילידי ישראל. אחוז הנשירה ברוטו של תלמידים יוצאי אתיופיה עמד בשנת תשע"ב על 2.8% לעומת שיעור נשירה של 4.65% בקרב כלל העולים ו-2.6% בקרב ילידי ישראל. אחוזי הנשירה בקרב יוצאי אתיופיה הם הנמוכים מבין העולים יוצאי מדינות אחרות. דגנית לוי, חוקרת במכון ברוקדייל, טענה כי בהשוואה לנתונים במערב, דוברי השפה האנגלית במצב הטוב ביותר, אך המצב שונה בקרב דוברי שפות אחרות. לדבריה, נרשם נתון מדאיג דווקא ביחס לנוער עולה מצרפת, כאשר כ-43% הצהירו על קשיים בלימודים.
מאיה שריר, מנהלת אגף קליטת ילדים-עולים במשרד החינוך, הדגישה כי מתוך 5971 תלמידים שנשרו, כ-3000 פשוט עברו לחינוך שאינו-רשמי, ולכן אינם נושרים בפועל. היא תארה את התוכניות הקיימות ועדכנה על שיתוף הפעולה של הרשויות המקומיות עם השירות הפסיכולוגי הייעוצי של המשרד, על מניעת סמים ואלכוהול ועל תוכנית המגשרים הפועלים בשפה האמהרית, עם בני המנשה ועם יוצאי חבר העמים. היא הודתה, כי דווקא בשפה האנגלית חסרים מגשרים.
ניצב משנה איציק אלמוג, ראש מחלקת נוער במשטרה, ציין "שתי דרכי פעולה לטפל בנוער בסיכון: האחת ענישה, והשנייה - שיקום. משטרת ישראל פועלת למען החזרתם של בני הנוער שסרחו ופעלו נגד החוק לתלם. המשטרה מפעילה את פרויקט מיל״ה שבו אלפי בני נוער נחלצים ממעגל פשיעה וחוזרים אל חיק החברה מיזם זה מיסודו של מפכ"ל המשטרה, הינו בנוסף לשבעה קצינים מחוזיים שהינם קציני מניעה במשרה מלאה, ועוסקים בהסברה ומניעה בקרב בני הנוער".