שילוב משפט עברי - זכות

הדרך לשלב את המשפט העברי במערכת המשפט הישראלית היא בראיית הדבר כזכות ולא כחובה. כך אומר (יום א', 21.6.15) שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג, בטקס יקירי המשפט העברי של ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין. סולברג התייחס לשתי זירות מחלוקת על יישומו של המשפט העברי בישראל. האחת - בין מנחם אלון לאהרן ברק: בעוד שלפי הראשון המשפט העברי הוא סם החיים של המשפט, הרי שלפי האחרון המוקד הוא הגישה הליברלית והמשפט העברי הוא רק תפל לה. השנייה - בין אלון ליצחק אנגלרד: הראשון סבר שיש חובה דתית וערך תרבותי-לאומי לשילוב המשפט העברי, ואילו השני סבור שהדבר יוריד ממדרגתו הדתית למדרגה תרבותית. "אנשי המשפט העברי נאלצים להתפשר, כמו במשפט שלמה, בעומדם מול ההתנגשות בין יהודית לדמוקרטית", הוסיף סולברג. "אנו מוצאים את עצמנו מפולגים: זה תומך ביהודית, וזה תומך בדמוקרטית. רק אם נדע לראות את המשפט העברי כמוקד לאחדות, נוכל להתגבר על כך". הדרך שמציע סולברג: "אין בידנו חובה לפרש את החוק לפי המשפט העברי, אלא את הזכות ובעיקר את האפשרות לעשות זאת. הזכות ולא החובה היא הצריכה לעמוד לנגד עינינו. החובה מרחיקה; הזכות מקרבת. אם חכמי ישראל ינגישו את משפט ישראל בכלים מתוקנים - לא יהססו השופטים לעשות בו שימוש". לדעת סולברג, ההימנעות משימוש במשפט העברי אינה נובעת מהתנכרות כלפיו, אלא מחוסר ידע ובעיקר מן המחשבה שאין למשפט העברי מה לתרום למשפט המודרני. כדי להדגים שאין אמת בתפישה זו הזכיר סולברג, כי אשתקד השתמש בעקרונות המשפט העברי בהחליטו לגנוז ספר שפגע קשות בפרטיותו של צד שלישי. והוא סיכם: "החובה לעשות שימוש במשפט העברי לפי חוק יסודות המשפט עודנה קיימת; חזקה ממנה הזכות לעשות זאת".