הבנקים יחויבו לדרוש מלקוחותיהם הצהרות ומסמכים שיאפשרו לוודא שחשבונות חדשים אינם משמשים להעלמות מס ולהלבנות הון, ולסגור חשבונות לגביהם לא יימסר המידע בתוך שנה. כך קובע תזכיר חוק מקיף להרחבת חובת הגילוי בהתאם לכללים הבינלאומיים, אותו הפיץ (יום ה', 25.6.15) משרד האוצר לקבלת תגובות.
התזכיר נועד לאפשר לישראל לעמוד בעיקר בדרישות חוק ה"פטקא" (Foreign Account Tax Compliance Act) האמריקני ובדרישות ארגון
OECD בנוגע למסירת מידע פיננסי בינלאומי. הציות להוראות הבינלאומיות יאפשר לישראל ליהנות מזרימת מידע מקבילה בנוגע לנכסים שמחזיקים ישראלים בחו"ל ושעליהם אין הם משלמים מס בארץ.
כיום יכולה ישראל למסור למדינות זרות מידע רק בהתאם לאמנות מס דו-צדדיות עליהן היא חתומה. התיקון לחוק יאפשר להחליף מידע גם על סמך הסכמים רב-לאומיים, וישפר את מעמדה הבינלאומי של ישראל בתחום זה לאחר ביקורת קשה שנמתחה עליה בשל אי-עמידתה בקני המידה המקובלים כיום בקרב המדינות המפותחות. ישראל התחייבה לתקן חלק מהליקויים עד אוגוסט הקרוב, ואת הנותרים - עד שנת 2018.
על-פי ההסכם בין ישראל לבין ארה"ב למימוש ה"פטקא", יהיה על הבנקים בישראל לדרוש מבעלי החשבונות את המידע הנחוץ בתוך שנה מיום כניסתו לתוקף של ההסכם, וזאת בנוגע לחשבונות שנפתחו לאחר 30.6.14 ועד ליום בו ייכנס לתוקף התיקון לחוק. כאמור, הם יחויבו לסגור את החשבון אם לא יקבלו את המסמכים בתוך שנה נוספת.
סעיף מרכזי נוסף בתיקון מטיל עיצומים כספיים של עד 600,000 שקל לשנה על מוסדות פיננסיים שלא יעמדו בחובות הגילוי והדיווח. התיקון גם מטיל ענישה פלילית מחמירה במיוחד של שבע שנות מאסר על מי שיפעל במזיד להתחמק מגילוי המידע או יסייע לאחר לעשות זאת. מדובר בין היתר על מי שלא זיהה את פרטיו של בעל חשבון, הציג מסמכים כוזבים או מסר תשובה שקרית בנוגע לפרטים הנדרשים. לבסוף מקל התיקון את חובות הסודיות המוטלות על רשות המיסים, כך שהיא תוכל להתחלק במידע עם רשויות מקבילות בחו"ל גם ללא בקשה של אלו לקבלו לגבי נישום ספציפי.
