"לעמדת העותרת יש לפתוח כאמור בחקירה מלאה ולהורות על השעיה. לא יכולה להיות מחלוקת כי חקירת משטרה תיטיב אף עם המשיב 4 בפרשה אשר בעיני הציבור, במקרה הטוב, "חציו חייב חציו זכאי", טען בשם אומ"ץ עו"ד אבינועם מגן. לדבריו, סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי אם נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על-פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, עליה לפתוח בחקירה.
"לשון החוק איננה מקנה למשטרה ו/או למח"ש שיקול דעת בפתיחת חקירה ואף איננה דורשת החלטה של היועץ המשפטי ל
ממשלה על-מנת לפתוח בחקירה. "ברירת המחדל" היא פתיחה בחקירה, כל אימת שנודע על ביצוע עבירה", ציין.
עוד הוסיף כי החלטת היועץ המשפטי לממשלה בנושא היא החלטה מינהלית הנתונה לביקורת שיפוטית. "במקרה דנן, פנתה העותרת אל היועץ המשפטי לממשלה, שוב ושוב כמוזכר מעלה, אולם היועץ בחר שלא להשיב, פרט לתשובה לקונית. לעמדת העותרת עסקינן במקרה ייחודי, הנכנס בגדר החריגים בהם בית המשפט מתערב בשיקול דעתו של המשיב 1 (היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין). לא יכול להיות ספק כי הימנעות מחקירה והשעיה תגרום לפגיעה אנושה באמון הציבור במערכות השלטון, ותביא למסקנה המתבקשת כי לגורמי האכיפה, לא אצה הדרך לבחון את התנהלותם של בעלי תפקידים בכירים, בייחוד של חבריהם למקצוע".
באשר לדרישה להשעיית
אפרים ברכה מתפקידו, כתב עו"ד מגן כי הסדר הנכון הינו, קודם חקירה ואחר כך השעיה. "ככל שמתקיימת חקירה, אף אם היא מוגדרת בשמות אחרים, כמו בדיקה ו/או חקירה סמויה ו/או חקירה מודיעינית, הרי שלאור האמור יש מקום להשעיה. במקרה ייחודי זה סבורה העותרת כי הגדרות והסייגים הנדרשים מחייבים הרחקת המשיב 4 מהיחידה בראשה הוא עומד אף בשלבי טרום החקירה הרשמית", הבהיר. לדבריו, השעייתו של ברכה מתחייבת במיוחד נוכח החקירות הרגישות המתנהלות ביאח"ה נגד שורה של גורמים, כולל גורמים פוליטיים ועסקיים גדולים, ועקב מעשיו כמפורט בפרסומים ולעיל נגד
שרה נתניהו.
"לאור האמור, יתבקש בית המשפט הנכבד ליתן צו המורה למשיבים 1-2 ליתן טעם מדוע לא יורו על פתיחת חקירה פלילית נגד המשיב 4 ומדוע לא ישעו אותו לאלתר או ירחיקו אותו מיחידת החקירות לפחות באופן זמני", לשון העתירה.
