שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
חאלד כבוב, דחה (25.6.15) בקשה לתביעה ייצוגית נגד אפריקה-ישראל, הבעלים
לב לבייב ונושאי משרה נוספים. התביעה הוגשה בטענה שהחברה לא דיווחה במועד על הפסדים כבדים של חברת-הבת אפי פיתוח בפרויקטים במוסקבה.
אפריקה פרסמה ב-13.8.12 אזהרת רווח, לפיה היא הפסידה ברבעון השני של השנה 800-720 מיליון שקל בשל הפחתות כבדות בשווי ארבעה נכסים שבבעלות אפי פיתוח במוסקבה. בעקבות האזהרה צנחו שערי מניות אפריקה ב-36%. אוהד מלכה - בעל מניות מן הציבור בחברה - טען, כי המידע היה ברשות אפריקה מספר שבועות לפני שפורסם והחברה הפרה את חובות הדיווח. אפריקה טענה, כי מדובר היה בתהליכים תכנוניים שהבשילו בעיריית מוסקבה ושרק במועד הפרסום יכלה להעריך שהם יתרחשו וישפיעו לרעה על מחירי הנכסים.
כבוב דן בצורה מקיפה בשאלה מהו המבחן שעל חברה ליישם בבואה להחליט האם אירוע מסוים התגבש דיו לצורך דיווח עליו לבעלי המניות, כאשר אין ודאות שהוא יתרחש. לעניין זה קיימות שתי גישות. לפי "מבחן התוחלת", מהותיות המידע נקבעת בהתבסס על שקלול עוצמת השפעתו של האירוע על החברה עם הסתברות להתממשותו בכל רגע נתון. לפי מבחן "הקו הבוהק", יש לאתר סף מוגדר בדמות נקודת אל-חזור בה המידע הופך למהותי, למשל: מו"מ בו הגיעו הצדדים להסכמות עקרוניות.
לדעת כבוב, יש להעדיף בדרך כלל את מבחן "הקו הבוהק" וזאת מכמה נימוקים: הוא ודאי יותר ושוק ההון מעדיף כמה שיותר ודאות; ניתן לעמוד בו בפרק הזמן הקצר מאוד הקבוע בחוק למסירת דיווח מיידי; הוא מונע את הצפת המשקיעים במידע שאינו מגובש ואינו מהותי; והוא מצריך השקעת משאבים מידתית מצד החברות.
לצד זאת מדגיש כבוב, כי אין משמעות הדבר שיש לאמץ בצורה גורפת רק את מבחן "הקו הבוהק" ולהעדיפו תמיד על פני "מבחן התוחלת". כאשר חברה מגיעה למסקנה שהחלת מבחן "הקו הבוהק" איננה ישימה בנסיבות העניין או שהחלתו מובילה בבירור לכך שיימנע מהמשקיעים מידע מהותי, עליה ליישם את "מבחן התוחלת" כדי לבדוק האם המידע שבידיה הוא מהותי ומחייב דיווח. בכל מקרה, הפעלת שיקול הדעת בידי נושאי המשרה בחברה חייבת להיעשות בעיניו של המשקיע הסביר, תוך בחינת השאלה האם מדובר במידע שישפיע על פעולותיו בניירות הערך של החברה.
החלת מבחן "הקו הבוהק" במקרים הנדונים מביאה את כבוב למסקנה, כי בידי אפריקה-ישראל לא היה מידע מהותי ומגובש לפני 13.8.12. לדברי כבוב, כאשר מדובר בחברות נדל"ן הפועלות בצורה שוטפת מול רשויות מקומיות בהליכים תכנוניים, הרי שנקודת האל-חזור היא הנקודה בה גיבשה החברה את ההשלכות הכספיות של הליכי התכנון על הפרויקט.
כבוב אומר לסיום, כי לא היה מדובר בתביעת סרק ולכן חייב את מלכה בתשלום הוצאות על הצד הנמוך - 60,000 שקל. את מלכה ייצגו עוה"ד עמית מנור ויוקי שמש, ואת הנתבעים - משרד וקסלר-ברגמן.
