ההבנות הקיימות כיום בנושא הצנזורה בישראל מחייבות את שינויה, כדי שהצנזורה תוכל להתקדם ולהתאים עצמה למציאות הנוכחית. כך אומרת (יום ג', 30.6.15) הצנזורית הראשית, תת-אלוף סימה וקנין, בכנס של המל"מ וישראל דיפנס.
לדברי וקנין, חוסר ההסדרה של נושא הצנזורה יביא לכך שהיא לא תוכל למלא את תפקידה ולא תוכל לספק את מעטפת ההגנה של ישראל. החשש הוא שהעיתונים כבר לא יקבעו סדר יום, העיתונאים יהיו פחות אחראים ומערכת המשפט תהיה יותר ליברלית. דבר זה הביא את וקנין להכין הסדרה עדכנית שאומצה על-ידי שר הביטחון, משה יעלון, ותיכנס לתוקף בהדרגה בשנים הבאות.
וקנין ציינה, כי במדינה דמוקרטית יש זרימת מידע ושיח עליו, וטוב שכך - אך הצנזורה, המבוססת על עקרונות מתקופת המנדט, צריכה להתאים את עצמה. הפסיקה קובעת שיש לצנזר רק דברים שיש בהם ודאות קרובה לפגיעה ממשית בביטחון המדינה, כפי שנקבע על-ידי בית המשפט העליון בשנת 1989 בבג"ץ שניצר. מאחר שמדובר בנושאים ספציפיים וצרים ביותר, הצנזורה הורחבה גם לנושאים אחרים. לכן, ההסדרה הקיימת כיום בין הצנזורה והעיתונאים היא הסכם הבנות שמתבסס על חקיקה מתה.
עוד התייחסה וקנין לנושא התחקירים העיתונאיים. לדבריה, כאשר ישראל יוצאת למבצע או לפעולה ולאחר מכן מפורסם תחקיר צה"לי או רשמי בנושא, הדבר משרת את שירותי מודיעין האויב, שמשתמשים בדוחות אלו כדי להתפתח ולהפיק לקחים.
מנכ"ל המשרד לענייני מודיעין, רם בן-ברק, אמר בכנס. כי הרשתות החברתיות שירתו את צעירי מדינות ערב, וכעת הן משרתות את ארגוני הטרור. לדבריו, הרשתות החברתיות הן שהביאו לתחילת האביב הערבי ולגלגולו, כאשר אזרחי המדינות יכלו לדבר ביניהם על מצבם הרע מתחת לאף של המשטרים הדיקטטוריים. הרשתות החברתיות הביאו למודעות בקרב האזרחים, והן שירתו את צעירי המדינות שאכן רצו שינוי אמיתי. "כאשר רצו להחליף את השלטון, הגופים היותר מאורגנים השתמשו בטכנולוגיה זאת כדי לתפוס את השלטון. דבר זה הביא לתפיסת השלטון בידי האחים המוסלמים במצרים", הדגים.
כעת, המשיך בן-ברק, ארגוני טרור משתמשים ברשתות החברתיות לגיוס פעילים או לפרסום זוועותיהם, וכך אזרחים בסוריה ובעירק בורחים מאיזורי פעילותם. לצד זאת, ציין, הפן החיובי של הרשתות החברתיות והאינטרנט הוא ההזדמנויות הרבות של גופי המודיעין. הדבר מאפשר לגופי המודיעין לנטר יותר טוב את האינטרנט ולעקוב אחרי מפגעים פוטנציאליים, ומאפשרים לאסוף מודיעין בצורה טובה יותר, כאשר בעבר השגת מודיעין דומה חייבה הפעלת אמצעים רבים.
בן ברק התייחס גם לתופעת המפגע הבודד. לדבריו, יש לשנות הגדרה זו מאחר שהיא יוצרת את הרושם כאילו אין מה לעשות בנושא. בן-ברק מאמין שישנו דפוס פעולה של מפגעים אלו, ולכן ניתן להתחקות אחריהם ולעצור אותם. דבר זה מחייב בניית מערכות מודיעין מתקדמות יותר ושינוי דפוסי הפעולה והחשיבה.
ראש מחלקת המודיעין במשרד, ארי שועלי, אמר, כי יש לבחון מחדש חלק גדול מהנחות היסוד של קהילת המודיעין ולהסדיר מחדש את עבודתם של גופי המודיעין, דבר שיגדיל את האפקטיביות שלהם. "אנחנו עדיין מתבססים על הנחות יסוד משנות ה-50'", הוא טוען. לדבריו, ההסדרה הנוכחית נקבעה בשנת 2005, מבוססת למעשה על כללים שנקבעו עוד לפני הקמת המדינה ולא פתרה את כל הסוגיות; "היא לא שינתה כלום ולא בדקה כלום ביסודה של הקמת קהילת המודיעין הזאת", אומר שועלי.
שועלי ציין, שהיו ארבע סוגיות שלא נפתרו בהסדרה המודיעינית של שנת 2005; חלק מהן נפתרו מעצמן וחלק המשיכו להתקיים בלי לקבל התייחסות. שועלי מציע להקים צוות משותף של אמ"ן, השב"כ והמוסד שיבחן את הנושא ויקבע את הנחות היסוד. גופים אלו הם שצריכים ליזום את הנושא משום שהחשש הוא, לדברי שועלי, שהם יחויבו לבצע את השינויים לאחר תקלה או משבר, או לאחר לחץ מדיני או ציבורי בנושא. המטרה היא לא לבצע מהפכה במודיעין הישראלי, אלא לבצע תהליך של השתנות, הדגיש.
