"דוד אמרה לי: את תתמוטטי ותגמרי את זה"

דוד הכחישה בתוקף שניסתה לשבש את החקירה. לגירסתה, דבריה באותה פגישה נבעו מהתנהגותה של ע"י בחקירתה הראשונה, ב-6.7.14. דוד סיפרה בחקירתה ב-6.5.15: "כשע"י חזרה מסבב החקירות הראשון במח"ש היא סיפרה שהיא נתקפה היסטריה בחקירה וצעקה ובכתה וסיפרה שבאחת הפעמים אבא שלה נחקר בחדר הסמוך והוא שמע את הצעקות שלה. והיא רצתה להגיד כמה ההיסטריה והפאניקה שלה היו קולניים. והיא גם יותר מאשר רמזה מאוחר יותר שזה היה סוג של טקטיקה. ביני לביני אני מניחה שזה היה שילוב של משחק עם בהלה אמיתית, כי לא נעים להיות נחקר. "אבל ככל שהחקירות התרחקו והטראומה נשכחה, זה הפך לבדיחה. אם נגיד במשרד לא הצלחנו להתחבר למשהו, אז ע"י אמרה: 'עכשיו אני אצרח ואני אבכה', וכאילו נעבור את הקושי הזה, וזה הפך להיות סוג של בדיחה – שתכף ע"י תקבל היסטריה. אני חושבת וכיוון שחקירה זו התחילה ואני שחזרתי את הפגישה לפני שבוע אצל רונאל, אני חושבת שבאיזה שהוא שלב נאמר מסביב לשולחן שע"י תהיה בהיסטריה אם ע"י תיחקר... זה בטח לא נעשה כייעוץ לע"י איך להתנהג בחקירה עתידית. זה היה מין סוג של אמירה של בדיחה או של אמירה שיכולה להתפרש כמצחיקה". תמליל אותה חקירה של ע"י מחזק חלק זה בעדותה של דוד. ע"י אמרה: "אני מבולבלת לגמרי. אני סה"כ סטודנטית שמנסה להתפרנס". החוקרים ציינו: "הנחקרת ממררת בבכי ואומרת כי אינה מרגישה טוב". שאלה: "מתי פעם אחרונה דיברת עם אלון חסן?". תשובה: "אני לא מרגישה טוב, אני נחנקת, אני לא זוכרת. דיברתי איתו, הוא ביקש ממני חניה בשבוע שעבע בבניין של המשרד... אני לא זוכרת את כל הדברים האלה, אני בלחץ, מה אתם רוצים ממני, אני לא מרגישה טוב. אני לא זוכרת כלום. תעזבו אותי".

ב-7.5.15 התייחסה דוד בהרחבה לפגישה הלילית: "ע"י למשל אמרה משהו – שהיא תנהג כמו שהיא נהגה, היינו שתקבל שוב היסטריה וצעקות. כשע"י חזרה מהחקירה הקודמת, ע"י אמרה שהיא לא ענתה על-אף שאלה, אלא צרחה ובכתה. אני באמת חשבתי שהיא נתקפה פאניקה אמיתית. היא אמרה שזה מה שתעשה". לדברי דוד, ע"י אמרה שבחקירתה הבאה תצעק "אבא אבא" ובעיקר "מירב מירב" – עו"ד מירב משען ממשרד פישר, שייצגה אותה באותה עת. דוד המשיכה: "היא גם שאלה אותי, או זרקה לחלל המקום, שאולי היא תסע מהארץ. גם זה עלה... הנושא הזה לקח משפט ורבע. היא אמרה: אולי אני אסע לחו"ל מחר. אולי אפילו אמרה ברצלונה. אמרתי לה שאם נפרצו הטלפונים היא לא תוכל לצאת את הארץ", כי יהיו צווי עיכוב יציאה. "לא אמרתי לה: תנסי ולא תצליחי. חס וחלילה... לא התכוונתי בחיים לומר לה שהיא תברח מהארץ כדי שלא תיחקר או תשבש. היום בדיעבד כשלוקחים את השיחה הזו מאותו ערב ועושים סטריליזציה, אפשר לקחת משפט מפה, משפט משם, ולפרש אותו כשיבוש או החדה. אבל לא הייתה לי שום כוונה כזו". אחרי חקירה ממושכת בנקודה זו, שינתה מעט דוד את גירסתה: "אני לא יכולה להכחיש את העובדה שאולי לפני זה אמרתי כמה מילים כמו 'הלוואי ויכולת' או 'היה טוב לו הייתה יכולה'. לא מופרך שעשיתי את זה, אבל אני לא זוכרת את זה... אמרתי לה שלא תוכל לצאת. אם לפני זה היו כמילים שהיה טוב אם יכלה לצאת מהארץ, זה אני לא זוכרת". לפני פריצת הסמארטפונים, אמרה דוד, היא העריכה שהמדינה תוכל להאשים את פישר ניסיון לקבל דבר בתחבולה או לכל היותר בניסיון לקבל דבר במירמה, ושהעונש יהיה עבודות שירות. אחרי הפריצה, אמרה, כבר סברה שהעונש יהיה מאסר ממש. היא הזכירה, כי גירסתו של פישר לקבלת הכסף מאלון חסן הייתה שמדובר היה בסיפור כוזב שנועד לקבל שכר טירחה. אבל "ככל שאכן יש שוטר בתמונה והתכנים בתוך הטלפונים יהיו כאלה שיצביעו על קשר בין הכסף והשוטר, אז זה משנה את התמונה, עובדתית ומשפטית". דוד הוסיפה: "לא היה לי ספק, ואני מניחה שלאף אחד סביב השולחן לא היה ספק, שהחשיפה של הטלפונים היא דרמטית לעניין התוצאות על המעורבים השונים. אז אם השתמשתי במילה 'אסון' או לא, אני לא יודעת להגיד, כי אני לא זוכרת את המינוחים. היה ברור שיש לזה השפעה גדולה על כל ההליך".

מיכל פישר, רעייתו של רונאל, נחקרה באזהרה על אותה פגישה ותמכה בגירסתה של דוד. נחקרה באזהרה על שיבוש בשל הפגישה הלילית (27.4.15). לדבריה, ע"י אמרה: "יאללה, אני נוסעת לברצלונה. צחקנו על זה שלושתנו [ע"י פישר וחברתה לירון]: למה לברצלונה, מדריד יותר מדהימה. היא אמרה שבברצלונה יש מלון בוטיק שהיא חייבת לחזור אליו. זה הייתה צחוקיה כזאת. היא הייתה באדרנלין מטורף כזה, היא צחקה המון". מאוחר יותר הצטרפה מיכל לשיחה סביב השולחן. "אני זוכרת שדיברו על הקורות חיים של ע"י שהם מאוד מצחיקים עם שגיאות כתיב. היה הרבה צחוק כי ע"י שתתה והייתה מצחיקה מאוד. בשלב מסוים היא שוב אמרה שהיא רוצה ליסוע ולהיעלם ומישהו שאל: מה זה יתן לך. ע"י אמרה שזה עניין של מומנטום ועכשיו אם יזמנו אותי לחקירה אני לא יהיה כאן. הכוונה שלה שעכשיו זה הזמן לברוח. אמרו לה שאם היא תברח יחכו לה כשהיא תחזור ואי-אפשר לברוח. ע"י אמרה שהיא תלך ותתקע את החקירה, לא בהכרח במילים האלה, אבל זה מה שהבנתי ממנה. "כמה דקות אחרי זה ההפגנה התפזרה, התחילו להביא את הכלים למטבח וע"י הוציאה מהתיק שלה נרתיק של נסיעות ואמרה: הנה הדרכון שלי פה. זה היה בהומור ואדרנלין מטורף. אני לא התייחסתי לזה ברצינות, היא שתתה וצחקה, לא שזה זר לי, היא עושה את זה המון. מישהו אמר לה: אל תבלבלי את המוח, תכניסי את הדרכון, והיא החזירה את הדרכון חזרה. אני חושבת שהיא ניסתה להגיד: רק תגידו לי – אני נוסעת. אמרו לה: אנחנו חייבים אותך במשרד". מיכל אמרה, כי אינה זוכרת שדוד אמרה לע"י מילה על בריחה – להפך: "כשהם עמדו בחוץ ללכת הביתה ואמרו לה: אל תבלבלי את המוח, בעניין הטיסה של ע"י, מישהו אמר לה את זה, שלא תבלבל את המוח. אני חושבת שזאת הייתה רותי, כי זה היה כזה שיחה של סבתא ונכדה, אז אני די בטוחה שזאת הייתה רותי שאמרה לה".