זה לא מחזה נדיר לפגוש מדרכות עקומות שהורמו על-ידי שורשי עצים ולא ניתן לצעוד עליהן בבטחה, או שורשי עצים שחדרו לתוך צינורות, מרזבים וביוב והביאו לסתימות והצפות. מחזה שכיח נוסף הינו עצים שמפסיקים להתפתח ולצמוח אחרי מספר שנים, מתמוטטים ונופלים ברוחות עזות או מתנוונים ומתים.
הסיבה לכך היא שהעצים נשתלים ברחובות הערים בסביבה לא מתאימה, וכתוצאה מכך שורשי עצים מרימים את המדרכה ותשתיות אחרות בחיפוש אחר אוויר ומים, וגורמים למפגעים עירוניים או פשוט מפסיקים להתפתח.
כדי לפתור בעיה זו, פקיד היערות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר הקים צוות היגוי ותכנון שפיתח מודל ראשון בארץ של בית גידול לנטיעת עצי רחוב, בתוכו יינטעו עצי העיר העתידיים. המדובר בקונסטרוקציה ייעודית, המספקת לעץ תנאי גידול מיטביים במדרכות הערים, ומהווה אינקובטור טוב לשורשי העץ.
בימים אלה מעביר משרד החקלאות ופיתוח הכפר את פיתוח שיטת ייצוב המדרכות והרחבת בית הגידול למתכנני ערים ואדריכלי רשויות, ומדריך את הרשויות כיצד ליישמו. בנוסף, פרויקטים לאומיים חדשים יחויבו לנטוע עצים בשיטה זו. כך לדוגמה, במסגרת העבודות על תוואי הרכבת הקלה בתל אביב, מחויבת חברת נת"ע לנטוע את העצים בתוואי המסילה בשיטה זו.
רצועות צל הפרויקט "עשה עלייה" מפרויקט ההתחדשות העירונית הגדול של רחובות שטוקהולם, בירת שבדיה. על-פי השיטה, מתחת לשכבת המדרכה העליונה מפזרים שברי סלעים, המונעים מהמדרכה לשקוע ובו בזמן מאפשרים אוורור נאות וחדירת מים לשורשים. בין חללי שברי הסלעים מחדירים את הקרקע המתאימה לגידול.
מעבר ליתרון המובנה של בית גידול שלא "מרים" מדרכות, יתרון מהותי נוסף של השיטה הינו היכולת לנטוע עצים במרחק של כ-10 מטר האחד מהשני, ומכאן ניתן לנטוע עצים גדולים יחסית, שיוכלו ליצור רצועת צל לאורך כל הרחוב בזמן קצר. על-פי שיטה זו ניתן להגיע להצללה מוחלטת של רחובות תוך 5 שנים, לעומת פי שניים ויותר שנים, כאשר נוטעים עצים בבורות השתילה המקובלים היום.
