שיעור התמיכה בחקלאים בישראל בשנת 2014 היווה 9.8% מתקבולי החקלאים, כמחצית מממוצע הארגון העומד על 17.3%. בממוצע בשלוש השנים האחרונות, הגיע שיעור התמיכה בחקלאים בישראל ל-8.3%, ובאופן עקבי, נמוך בהרבה מממוצע התמיכה במדינות הארגון. כך עולה מהחלק הראשון של הדוח השנתי שבחן את המדיניות החקלאית במדינות הארגון ה-
OECD.
על-פי הדוח לשנת 2015, המגזר החקלאי בישראל מהווה 1.4% מהתמ"ג ו-1.2% מכלל שוק העבודה. בנוסף, ישראל מתאפיינת באזורים צחיחים וצחיחים למחצה וזמינות נמוכה של קרקע חקלאית (0.4 דונם לנפש בישראל, לעומת כ-2.5 דונם באיחוד האירופי ומעל 3 דונם בארה"ב, ללא שטחי מרעה). למרות כל אלה, המגזר החקלאי ניחן ביתרונות טכנולוגיים ייחודיים, במיוחד בתחומי ההשקיה ובמשק החלב, ההופכים אותו מודל למדינות רבות אחרות.
תמיכות בחקלאות נהוגות כמעט בכל מדינות הארגון. ישראל תומכת בחקלאים בעיקר על-ידי "תמיכה במחירי שוק", באמצעות מכסים ומכסות (מכסות בענפי החלב והביצים). חישוב תמיכה זו מתבסס על הפרש המחירים בין השוק המקומי לשוק העולמי, ולכן גובה התמיכה יכול להשתנות משנה לשנה בהתאם לשינויי המחירים בשווקים השונים, מבלי שזה מצביע בהכרח על שינוי במדיניות או שינוי במגמה כללית של הקטנת תמיכה.
המחיר לצרכן לא ירד האומדן לשיעור הנטל על הצרכנים הנובע התמיכה במחירי שוק (מדד ה-CSE) פחת לאורך העשורים האחרונים במדינות ה-OECD (אומדן זה מוצג במספרים שליליים, ככל שמתקרבים לאפס, שיעור הנטל פוחת). על-פי הדוח, ההפחתה הגדולה ביותר בנטל הייתה במדינות: שווייץ, קוריאה, נורבגיה, איסלנד,
האיחוד האירופי וישראל. ישראל ממוקמת בחצי התחתון (הנטל על הצרכנים נמוך יחסית). למרות יבוא פטור ממכס לישראל, הורדת המכס לא גולגלה לצרכן ולא באה לידי ביטוי במחיר. כך לדוגמה: בשנת 2014 מחיר התפוחים העולמי ירד, וממשלת ישראל אפשרה יבוא בפטור מלא ממכס, במסגרתו יובאו לישראל 8,000 טון תפוחים בפטור מלא ממכס, אך המחיר לצרכן לא ירד, והצרכן לא נהנה מהורדת המכס.
הדוח משבח את ההשקעה של ישראל במחקר ופיתוח חקלאי לטובת ייצור מזון איכותי, בריא ומגוון יותר לצרכן הישראלי. על-פי הדוח, ישראל היא המדינה השישית במדינות הארגון בתמיכות במו"פ מסך כל התמיכה בשירותים כלליים בענף החקלאות. ההקצאות התקציביות למו"פ גדלו בסך-הכל באופן קבוע והיוו כ-20% מהתקציבים הקשורים לחקלאות בשנים האחרונות. בכך ישראל הפחה למובילה עולמית בתחום הטכנולוגיה החקלאית, ובמיוחד בחקלאות בתנאים צחיחים ומדבריים, ובונה את היתרון היחסי שלה בחקלאות על ידע וקידמה טכנולוגית.
על-פי הדוח המחקר והפיתוח ממשיכים להיות הגורמים המתוקצבים ביותר של התמיכה הציבורית, בסך 300 מיליון שקל בשנת 2014, 12% יותר מאשר בשנה הקודמת. שיעור התמיכה של ישראל במו"פ עלה מ-43.9% ל-49.6% מסך כל התמיכות הכלליות הניתנות לחקלאות, זאת בהשוואה לממוצע הארגון העומד על 30.2%. פרויקט חדש, הנתמך על-ידי הקצאה תקציבית של 6.5 מיליון שקל בשנת 2014, הוא שיפור החינוך החקלאי, ובכלל זה לסטודנטים ולחיילים לאחר שירות החובה הצבאי שלהם המוכנים לקבל על עצמם עבודה זמנית או חלקית בחקלאות.
תמיכות ישירות הדוח מציין שורה של רפורמות שישראל יישמה בשנים האחרונות, לצד תוכניות ארוכות טווח שנועדו לפתור בעיות בענף החקלאות הישראלי. המלצת ה-OECD היא להקטין את התמיכה בחקלאות באמצעות הגנה מכסית ולעבור לשיטות תמיכה ישירות שאינן מעוותות את הסחר או עלולות לגרום לעליית מחירים לצרכנים. בהתאם להמלצת ה- OECD, משרד החקלאות גורס כי המדינה צריכה לתמוך באופן ישיר בענפי החקלאות השונים, במטרה להוזיל את יוקר המחיה ולייעל את היצור החקלאי תוך שימור החקלאות וביסוסה בעזרת תמיכות ישירות.
בעקבות המחאה החברתית נגד יוקר המחיה בקיץ 2011, נקטה ממשלת ישראל מספר צעדים כדי לטפל במחירי המזון הגבוהים. בין היתר, הופחתו כמה מכסי מגן על יבוא של מוצרי חקלאות טריים ומוצרי מזון בשנת 2012. בתחילת מרס 2014, אישרה הכנסת חוק להגברת התחרות בענף המזון ולהפחתה של מחירי המזון. באוגוסט 2013, אושרו שורת הקלות ופטורם בייבוא מוצרי מזון וחקלאות במטרה להפחית את יוקר המחיה. בתחילת מרס 2014, אושר התיקון לחוק ההגבלים העסקיים על-מנת לשפר את התחרות בין הסיטונאים במוצרים חקלאיים ומוצרי מזון, וכן הקצתה ה
ממשלה 10 מיליון שקל לעודד את המגדלים ליצור קואופרטיבים חדשים או להצטרף לאלו הקיימים.
כתוצאה משלל הרפורמות, מציין הדוח, כי בשנת 2014, ירדו המחירים לצרכן של מוצרי מזון ב-1.4% בפעם הראשונה בעשר שנים.
הדוח אף מתייחס לשינוי שנעשה בתחום החלב במטרה להוזיל את מוצרי החלב והבשר לצרכן, ומציין את המהלך של משרדי החקלאות והאוצר להרחבת רשימת המוצרים המפוקחים, הכוללת מאז ינואר 2014 שני מוצרי חלב נוספים: גבינה לבנה ושמנת מתוקה. בחודש מרס 2014, התוותה ממשלת ישראל מדיניות להגדלה הדרגתית של מכסות פטורות ממכס לחלוטין עד כ 16,000 טון על מגוון רחב של מוצרי חלב, כולל גבינה, חמאה, שמנת ויוגורט.
