"חברה יכולה לפטור דירקטורים מאחריות בשל כל מעשה או מחדל המיוחס להם שאינו מערב יסוד נפשי סובייקטיבי של מודעות או פזיזות". כך קובעת (24.6.15) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
רות רונן, הדנה בחלק ניכר מהבקשות לתביעות נגד נושאי משרה בחברות.
רונן מוסיפה: "לא ניתן לפטור מאחריות כאשר מיוחסת לנושא המשרה פעולה תוך הפרת חובת אמון, פעולה ב
ניגוד עניינים או כל פעולה אחרת המהווה חריגה מחובותיו של נושא המשרה, כאשר נושא המשרה היה מודע לחריגה זו. בכלל זה יכולה חברה לפטור נושא משרה גם מאחריות ביחס לתוכן ההחלטה, וגם מאחריות ביחס לתהליך קבלתה".
חוק החברות אינו מאפשר לחברה להעניק לנושא משרה פטור או שיפוי בשל הפרת חובת האמון, אך מאפשר לעשות זאת כאשר מדובר בהפרת חובת הזהירות - בה כלולה גם התנהגות רשלנית. רונן אומרת כי בכך מתייחס החוק לשני מקרי הקצה, ויש לבחון מהו הדין במקרי ביניים: "האם ישנם מקרים שאינם עולים כדי הפרת חובת אמון שנעשית במודע, ובכל זאת החוק אינו מאפשר לחברה לפטור את הדירקטור מהם".
נגד עמימות וחוסר ודאות לדעת רונן, "הפטור לא יחול רק באותם מקרים בהם לחריגה מחובת הזהירות נלווה יסוד נפשי סובייקטיבי של מודעות או לפחות חוסר אכפתיות ביחס להפרה של החובה. הפרה שלא נלווית לה מודעות כאמור - היא הפרה שהחברה יכולה לפטור את נושאי המשרה שלה מאחריות לגביהם. אכן פרשנות כזו מצמצמת מאוד את ההבחנה בין הסעיף הזה לבין האיסור על מתן פטור לנושא משרה שהפר חובת אמון כלפי החברה, אולם לטעמי ולאור כל האמור לעיל, זוהי הפרשנות המתבקשת והנכונה לסעיף".
רונן קובעת: "יש לפרש את היקף האפשרות של חברה לפטור נושא משרה מאחריות בצורה רחבה, כך שתכלול את כלל המקרים בהם נושא המשרה לא פעל בצורה מודעת או תוך ניגוד עניינים, ואף אם מדובר במקרים בהם נושא המשרה לא יהיה מוגן על-ידי כלל שיקול הדעת העסקי". לצד זאת סבורה רונן, כי "ביחס להיקף הפטור שחברה יכולה לתת לנושאי המשרה בה, נדרשת הגדרה ברורה ככל האפשר, שתאפשר הן לנושאי המשרה והן לחברות לצפות מתי יחול הפטור ומתי לא יהיה לו תוקף, ולכלכל צעדיהם בהתאם, תוך מודעות לסיכונים שהם לוקחים על עצמם.
"ככל שייקבע כי הפטור אינו חל גם במקרים בהם נושא המשרה לא פעל בצורה מודעת, תקטן הוודאות של נושאי המשרה, באופן שיקשה עליהם לצפות מראש האם בית המשפט יקבע כי מדובר בהפרה המוגנת על-ידי הפטור אם לאו. תוצאה כזו אינה רצויה לדעתי. מובן כי כל עמימות וחוסר ודאות יפגעו בנכונות של מועמדים אפשריים לכהן כנושאי משרה בחברה, והם עלולים גם ליצור את האפקט המצנן מפני קבלת החלטות שאינן שמרניות".
הדברים נאמרו בהחלטתה של רונן לקבל בצורה חלקית מאוד בקשה להגשת תביעה נגזרת בנוגע לעסקות שנעשו בחברת עטיה גרופ בעשור הקודם, ואשר לטענת בעלי מניות מן הציבור גרמו
לה לנזקים של 116 מיליון שקל.