"כוחות של ביקוש והיצע יוצרים את השוק האפור (מערכת מימון חלופית למערכת המוסדית) בישראל, ובחלקים ממנו הוא שוק לגיטימי המספק שירותים משלימים למערכת המוסדית. שוק זה יכול לתרום גם בהיבטים של תחרות" - כך אמרה (יום ד', 15.7.15) נגידת בנק ישראל,
קרנית פלוג, בדיון בוועדת הכלכלה בנושא השוק האפור.
פלוג ציינה כי הבעיה המרכזית בשוק האפור מתחילה מהעדר רגולציה ופיקוח המסדירים את הפעילות בשוק זה. "הגופים הפעילים בשוק זה, נותנים אשראי, ללא פיקוח רגולטורי ביחס לפעילות זו או בכלל. העדר פיקוח, פוגע בלווים בשוק האפור קודם כל בהיבט הצרכני הבסיסי; בניגוד לשוק הבנקאי, אין מערכת הגנה צרכנית ללווים", אמרה פלוג.
לדבריה, הסיכונים בשוק האפור יכולים לזלוג למערכת הפיננסית, הן בשל הארביטראז' הרגולטורי (פער בדרישות הרגולציה), שיביא בסופו של דבר לירידה בסטנדרטים במערכת הפיננסית, והן, בהיבט יציבותי, בייחוד אם הגופים בשוק האפור יגדלו ויהפכו לחלק משמעותי משוק האשראי.
היא ציינה כי אחת הסיבות למשבר הפיננסי הגלובאלי האחרון הייתה ההתפתחות של מערכות פיננסיות חוץ בנקאיות, בעיקר בארה"ב, שלא היו מפוקחות מספיק. מערכות אלו צמחו במהירות תוך נטילת סיכונים משמעותיים, שהתממשו בסופו של דבר בצורת המשבר הפיננסי.
"רצוי לפעול בתחום זה בשני כיוונים: האחד, לצמצם את השוק האפור על-ידי פיתוח מקורות מימון חלופיים מוסדיים, והשני, להסדיר במערכת חוקים ורגולציה את הפעילות הלגיטימית בשוק האפור ולפקח על הפעילות בשוק זה", אמרה פלוג. "בבנק ישראל ובפיקוח על הבנקים פועלים על-מנת להבטיח נגישות ותחרות שתשפר את המצב של משקי הבית והעסקים הקטנים. במסגרת זאת, אנו פועלים להגברת התחרות הן בתוך המערכת הבנקאית והן באמצעות גופים מחוץ למערכת, לרבות גופים חוץ מוסדיים אחרים לגיטימיים".
לדבריה, אסדרה רגולטורית של השוק האפור תאפשר הרחבת מקורות המימון של הגופים הפעילים בו. ההצעה לאפשר לגופים מסוימים להנפיק אג"ח ולתת אשראי ללא הסדרת הבקרות המתאימות יכולה להביא לנזק חמור למשק.
"אני מודעת לרצון שהכל יהיה כאן ועכשיו. אולם צריך לטפל בנושאים באופן מסודר, עם רגולציה נכונה, גם אם זה אורך זמן, שכן הנזק בקידום פעילות פיננסית ללא אסדרה, יעלה על התועלת והנפגע כמו תמיד יהיה הציבור", סיכמה פלוג.
