X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  חדשות / מבזקים
שקד מבקשת להילחם בשיח האלים ברשתות החברתיות בדרכים חוקיות ו"מחוץ לחוק" וקושרת בינו להתאבדות ברכה בוועדה חברים: אסא כשר, חגי סגל, אריה אלדד, ענת פלג, יואב סגלוביץ' ונמרוד קוזלובסקי
▪  ▪  ▪
ארבל. מילים הורגות? [פלאש 90]
שקד. ניסיון להצר צעדי העיתונות החוקרת? [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

שופטת בית המשפט העליון בדימוס, עדנה ארבל, תעמוד בראש ועדה שהקימה שרת המשפטים, איילת שקד, "לבחינת הגבולות בין חופש הביטוי לחופש השיסוי".
שקד הודיעה (יום ד', 15.7.15) על הקמת הוועדה בעקבות מספר מקרים של אלימות מילולים ושיסוי פומבי ברשת האינטרנט, ובראשם התאבדותו של תת-ניצב אפרים ברכה. עוד ציינה את קיומם של קמפיינים נגד חרדים המתגייסים לצה"ל ותופעות של פגיעות אינטרנטיות בשופטים. יצוין, כי בניגוד לנאמר - קודם להתאבדות ברכה לא התקיים נגדו שיח עוין ברשת החברתית.
בוועדה יהיו חברים פרופ' אסא כשר; הח"כ לשעבר פרופ' אריה אלדר; עורך מקור ראשון, חגי סגל; ד"ר ענת פלג, מומחית לתקשורת; עו"ד נמרוד קוזלובסקי ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן; וראש אח"מ לשעבר, ניצב בדימוס יואב סגלוביץ' (שהיה מפקדו הישיר של ברכה וכבר התבטא בחריפות בעקבות התאבדותו).
לדברי שקד, "חייבים להימצא פתרונות במסגרת החוק ומחוצה לו [ההדגשה אינה במקור] לתופעה הפושה של הכפשות ושפיכות דמים ברשתות החברתיות". היא ביקשה מהוועדה לגבש בתוך מספר חודשים (לא נמסר כמה) המלצות, אשר יכללו יוזמות חקיקה ודרכים נוספות - אותן לא פירטה - לטיפול בבעיה.
לדברי שקד, "החברה הישראלית כולה עומדת בפני סוגיה בוערת שדורשת התייחסות דקדקנית וטיפול מהיר. אנשים רבים, וביניהם עובדי ציבור, עוברים שיסוי פומבי רחב באינטרנט. השמועות והאמירות הפוגעניות עוברות מפה לאוזן באופן כה ויראלי, כך שמקרה בודד שמסופר מעל דפי הרשת עלול להגיע למאות ואלפים של גולשים. למעשה, באינטרנט קמה זירת המשפט החדשה, אשר דרכה מוציאים לפועל דין. אך אין בה דיין מורשה ואין מי שיבדוק ויבחן את העובדות.
"המלחמה באלימות ברשתות החברתיות תהיה בראש מעייני. הוועדה מורכבת ממגוון של אישים הבאים מעולם התקשורת, האקדמיה, המשפט והעולם הציבורי. גיוונה ומארגה יביאו לנו, כמדומני, פתרונות הולמים לבעיה האקוטית הזו. צריך לשים סוף לאלימות, להוצאות הדיבה ולשיסוי ברשתות החברתיות, כי מילים הורגות", סיימה שקד.

סקירה משווה: חשיפת זהותו של מעוול אנונימי ברשת האינטרנט
מסמך זה נכתב לבקשתה של עוה"ד נירה לאמעי רכלבסקי, היועצת המשפטית של ועדת המדע והטכנולוגיה, כרקע לדיון מקיף בהצעות חוק שעלו לאחרונה על סדר יומה של הוועדה, שעניינן הסדרת ההליכים לחשיפת פרטי מעוול אנונימי ברשת האינטרנט. רשת האינטרנט מאפשרת לכל אדם להביע את עצמו, להגיב לדברי אחרים ולפרסם כל שתוכן שירצה בו, בעילום שם. יש המנצלים מצב זה על מנת לפגוע באחרים באמצעות הפצת דיבה, הטרדה, פגיעה בזכויות קניין רוחני וכדומה, מבלי להיות חשופים לתביעה אזרחית, שקיומה מותנה בהכרת זהותו של הפוגע - המעוול. לעיתים ניתן לחשוף את זהותו של המעוול, באמצעות התחקות אחר המחשב שדרכו הופץ המידע ואיתור זהותו של בעל המחשב, דרך שימוש בפרטים מזהים שמסר המשתמש לחברה המספקת לו שירותי גישה לאינטרנט. עד לפני כשנתיים, דנו בתי המשפט בישראל בבקשות להורות לספקי שירותי הגישה לאינטרנט לחשוף את זהותו של משתמש מעוול כדבר שבשגרה. לפני כשנה פורסם פסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת מור, שקבע למעשה שבהעדר הסדר דיוני הקבוע בחוק לחשיפת זהותו של מעוול ברשת האינטרנט, אין בתי המשפט בישראל מוסמכים להורות לספקי שירותי הגישה לחשוף את זהותו של מעוול. בעקבות פסיקה זו, נעשו במהלך השנתיים האחרונות ניסיונות חקיקתיים שונים, שיתוארו במסמך זה, לעגן בחוק את סמכות בתי המשפט להורות על חשיפת זהותו של מעוול ברשת האינטרנט. במסמך זה מוצג הרקע הטכנולוגי, העיוני והנורמטיבי בנושא זה, האופן שבו בחרו מדינות שונות בעולם להתמודד עם הסוגיה ועמדת המשפט העברי בנושא. בסיומו של המסמך יוצגו 'על קצה המזלג' סוגיות שונות הכרוכות בהצעת החוק שעלו אגב בחינת המצב בעולם והשיח האקדמי בנושא, אשר יש לתת עליהן את הדעת בדיון בהצעות החוק שעל הפרק. מן המסמך עולים הממצאים העיקריים הבאים: • חשיפת זהותו של מעוול אנונימי מבוצעת באמצעות זיהוי ספק שירותי הגישה לאינטרנט של המשתמש, דרך חשיפת ה"כתובת" של המחשב (IP) שנשלחה אל האתר שבאמצעותו בוצעה העוולה וחשיפת זהותו של בעל ה"כתובת" בידי ספק שירותי הגישה. • הזיהוי מותנה בשמירת פרטיו המזהים של הגולש בידי ספקי שירותי הגישה לאינטרנט. • קיימות כיום דרכים טכנולוגיות להבטיח אנונימיות מוחלטת בגלישה, שאינה מאפשרת לחשוף את זהותו של הגולש. • התפיסה המקובלת כיום היא, שרשת האינטרנט אינה "מערב פרוע" שכללי המשפט בעולם הממשי לא חלים עליה, אך יש לעצב את הכללים בדרך שתתאים למציאות המורכבת והמיוחדת של האינטרנט. • הנימוקים להצדקת השמירה על האנונימיות של הגולש מבוססים על טיעונים שיסודם בעיקרון חופש הביטוי והתרומה המשמעותית שיש לרשת האינטרנט לקידומו של עיקרון זה, או על הזכות לפרטיות, ובכללה, הזכות לשמור על האנונימיות. • יש הגורסים שהאנונימיות תורמת לקידומו של השיח הדמוקרטי, ויש החולקים על הנחה זו וטוענים שהאנונימיות עלולה לעוות את השיח הדמוקרטי. • יש הטוענים שבעידן המידע יש להעניק הגנה פחותה לזכות לפרטיות, אך מנגד רבים מצביעים על כך שדווקא בעידן זה נדרשת הגנה חזקה יותר על פרטיות הגולש מבעבר. • רבים מעלים את החשש שחשיפת זהותו של הגולש תיצור 'אפקט מצנן' שיוביל לצמצום היקף השימוש ברשת האינטרנט. טענה זו לא הוכחה עד כה בצורה אמפירית. • ישנם חמישה מודלים מוסדיים להסדרת דין האינטרנט: מודל החקיקה הסגורה, המבקש להשיג הסדר שלם וממצה באמצעות החקיקה; מודל החקיקה הפתוחה, המבקש לקבוע כללים להסדרת הסוגיה, שיפותחו בידי בית המשפט; מודל החקיקה השיפוטית, המותיר את מלאכת ההסדרה באופן בלעדי בידי בתי המשפט; מודל ההסדרה העצמית המלאה, המניח את כל ההסדרה בידי המשתמשים וספקי הגישה לאינטרנט, ומודל ההסדרה העצמית החלקית המשלב הסדרה עצמית עם תמריצים שנקבעים בחוק לאימוצה של הסדרה שכזו. • כאמור, בפרשת מור הכריע בית המשפט העליון שאין להסדיר את הנושא של חשיפת זהותו של מעוול אנונימי ברשת האינטרנט באמצעות חקיקה שיפוטית. • בישראל, הנושא של חשיפת פרטי מעוול ברשת האינטרנט נדון במספר הצעות חוק ובבתי המשפט. ההסדרים שהוצעו הן בהצעות החוק והן בחקיקה השיפוטית היו שונים ומגוונים, אך מכולם עלתה ההכרה בכך שאין לאפשר לרשת האינטרנט לשמש עיר מקלט לביצוע עוולות. • ברמה הבינלאומית, לא קיימים הסדרים המחייבים באופן מפורש את המדינות לאמץ חקיקה המאפשרת את זיהויו של מעוול אנונימי, אם כי, ישנן אמנות ודירקטיבות המכירות בסמכותן של המדינות לאמץ חקיקה שכזו מבלי להפר את עקרונות ההגנה על הפרטיות המקובלים במדינות נאורות. • בארה"ב קיימת הבחנה בין סוגיית החשיפה של מעוול אנונימי בעוולת לשון הרע, שאותו ניתן לחשוף באמצעות צו מיוחד בהתאם לכללי סדר הדין הפדראליים, לסוגיית החשיפה של מפר זכויות קניין רוחני שהוסדרה בצורה מפורשת בחוק פדראלי. • התנאים המהותיים למסירת הצו בעוולת לשון הרע פותחו בפסיקה אמריקאית מגוונת וענפה, ולא אחידה. ככלל, בתי המשפט נוהגים לייחס משקל רב לשלושה גורמים: תום לבו של המבקש, קיומה של עילת תביעה לכאורה ואיזון בין הערכים המתחרים – חופש הביטוי, הזכות לפרטיות והזכות לשם טוב, בהתאם לנסיבות המקרה. • בנוגע לחשיפת זהותו של מעוול שהפר זכויות קניין רוחני, החוק מאפשר מסירת צו לחשיפת פרטים בידי פקיד בית המשפט, ורק אם מקבל הצו מתנגד לצו, הנושא יגיע לפתחו של בית המשפט. ואולם, על פי הפסיקה, ניתן למסור צו זה לספקי שירותי אירוח אך לא לספקי שירותי גישה לאינטרנט. • גם במקרה זה, התנאים המהותיים לאישורו של הצו לא נקבעו בחוק. השאלה, האם אותם תנאים שנקבעו בפסיקה בנוגע לחשיפת זהותו של מעוול אנונימי בעוולת לשון הרע תקפים גם בנוגע לחשיפת זהותו של מפר זכויות קניין רוחני אנונימי, לא הוכרעה. • בבריטניה, סמכות בתי המשפט להורות על חשיפת פרטי מעוול הוכרה לראשונה בפסיקה של בית הלורדים בפרשת Norwich pharmacal. סמכות זו עוגנה מאוחר יותר בחוק. • התנאים שנקבעו בפסיקה למתן הצו עוסקים בסיכויי התביעה כנגד המעוול, בטיב היחסים שבין המשיב לצו (ספק שירותי הגישה) ובין המעוול, בשאלת היכולת להשיג את המידע המבוקש מבלי לערב את המשיב, בשאלת הנזקים הצפויים למשיב כתוצאה מן החשיפה ויכולתו של המבקש לפצותו עליהם, למידת מעורבותו של המשיב בביצוע העוולה ובאופיו של הביטוי שבגינו התבקשה החשיפה. • בקנדה, סמכות בתי המשפט להורות על חשיפת פרטי מעוול מעוגנת בחוקים העוסקים בהגנת המידע האישי, בכללי הפרוצדורה האזרחית העוסקים בחשיפת זהות מעוול במהלך הליך משפטי שכבר החל, ובכללי המשפט המקובל באמצעות צווי Norwich pharmacal, בהם ניתן להשתמש לפני תחילתו של הליך משפטי. • התנאים הקבועים בחוק למתן צו כאמור בהתאם לכללי הפרוצדורה האזרחית מסתפקים בכך שיוכח כי חשיפת זהותו של המעוול חיונית לשם המשך קיומו של ההליך. ואולם, בתי המשפט פירשו סמכותם בצמצום, וקבעו שבית המשפט לא ייתן צו כאמור אלא אם השתכנע שישנה עילת תביעה לכאורה, ושהחשיפה מוצדקת לאור מבחן האיזון בין הערכים המתנגשים. • הפסיקה בנוגע לתנאים למתן צו Norwich pharmacal אינה אחידה, אך ככלל ניתן לומר שכדי שבית המשפט ייעתר לבקשה, יש להוכיח עילת תביעה לכאורה, שהתביעה נעשית בתום לב, שספק שירותי הגישה יהיה מעורב בעקיפין בביצוע העוולה, שננקטו אמצעים סבירים לשם חשיפת זהות המעוול שלא באמצעות הצו, שניתן לפצות את ספק השירות על הנזקים או ההפסדים שייגרמו לו עקב מתן הצו, שהמידע חיוני לשם הגשת התביעה, שלגולשים אין ציפייה סבירה לפרטיות בנסיבות העניין ושהחשיפה נועדה לשם קיומו של הליך משפטי. • גם בהונג קונג, סמכות בתי המשפט להורות על חשיפת פרטי המעוול מעוגנת בכללי הנוגעים להגנה על פרטיות המידע. בתי המשפט מעניקים צווים לשם מטרה זו במתכונת דומה ביותר לזו של צווי Norwich pharmacal, כאשר הגורמים שהם בעלי משקל בהחלטת בית המשפט אם להעניק את הצו הם: הצורך בחשיפה כדי למנוע שימוש לרעה ברשת, העדר מקור אחר שניתן להפיק ממנו את המידע המבוקש, הצורך בפעולה מהירה, קיומה של חובת סודיות בנוגע לחשיפת המידע בנסיבות שהובאו בפני בית המשפט, היקף המידע שהתבקש אינו רחב יתר על המידה והוא יכול לשמש אך ורק לשם ההגנה על זכויות המבקשים. • בגרמניה, באתרים בעלי אופי ציבורי נדרש מי שמבקש להעלות תוכן לאתר, להירשם ולמסור בעת הרישום פרטים מזהים (שם, כתובת וכדומה), דבר המקל במידה רבה על חשיפת זהותו של המעוול, ואמנם, התופעה של הגשת תביעות דיבה כנגד מגיבים, בלוגרים וכדומה היא תופעה נפוצה למדי בגרמניה. • בנוגע לחשיפת פרטי מעוול שהפר זכויות יוצרים, קובע החוק הגרמני שניתן יהיה לתבוע את חשיפת זהותו של המעוול, ובלבד שהפרת הזכויות תהיה ברמה מסחרית. פירושו של המושג "רמה מסחרית" מושפע מאופייה של ההפרה, גודלה, השפעתה על רווחי הנפגע וכדומה. • בשבדיה, ניתן לפנות לבית המשפט על מנת שיורה לספק גישה לאינטרנט לחשוף את זהותו של מפר זכויות קניין רוחני, ובלבד שהמבקש יראה עילה לכאורה לתביעה על הפרת זכות שכזו, על ניסיון להפר את הזכות או על ביצוע פעולה המאפשרת הפרה של הזכות. לא מצאנו בדין השבדי הוראות העוסקות בחשיפת פרטי מעוול בעוולות נוספות. • המשפט העברי מייחס ערך רב לעיקרון חופש הביטוי, אם כי, נראה כי משקלו של העיקרון פחות מזה שניתן לו בהגות הליברלית. • המשפט העברי מייחס ערך רב להגנה על פרטיות האדם, ושולל חשיפת זהותו של משתמש על ידי ספקי הגישה, זולת אם החשיפה נועדה להגן על גופו או רכושו של אדם.
סקר בנושא פשיעה/בריונות ברשת / סקר
הסקר בודק את תופעת הפשיעה /בריונות ברשת בקרב בני  נוער, את מידת ההיפגעות לתופעה, מידת הדיווח וסיבות לאי דיווח. הסקר בוצע בקרב 401 בני נוער בגילאי 12-18 . 51% מבני הנוער שהשיבו לסקר הינם בנים ו 49% הינם בנות. הסקר בוצע בסוף דצמבר 2014 .
בריונות ברשת והשימוש באפליקציית סיקרט / דוח
סקר: כ-80% מהאוכלוסייה נפגע מאלימות ברשת / מצגת
במסגרת שבוע מניעת אלימות, נערך סקר לבאי ומשתתפי הכנס הראשון הלאומי לביטחון אישי של המשרד לביטחון הפנים. הסקר מהווה מדגם מייצג של האוכלוסייה
תאריך:  15/07/2015   |   עודכן:  15/07/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
ארבל תעמוד בראש ועדה נגד שיסוי אינטרנטי
תגובות  [ 23 ] מוצגות  [ 23 ]  כתוב תגובה 
1
משטרת מחשבות בהתהוות
מסעודה משדרות  |  15/07/15 20:20
 
- חוק ארבל-בגללו התאדו 250 גברים
ראיס-פוטין-טיל400  |  15/07/15 21:11
2
לא מספיק
כבש 44  |  15/07/15 20:31
 
- דאגו להם לעוד כסף שישתקו
מושיקו  |  15/07/15 23:16
3
סתימת פיות,שלא נדע מה עושה
דגדג  |  15/07/15 20:35
4
עוד ועדה מיותרת
אליהו חיים  |  15/07/15 20:37
5
ארבל בראש הועדה נגד שיסוי?צחוק ל"ת
שמפניה שמפניה  |  15/07/15 20:56
6
עד שנפטרנו מהארבל הזאת
חלילי  |  15/07/15 21:05
7
עוד הוכחה מיהם בנט ושקד
סמוראי  |  15/07/15 21:17
8
מה בדיחה הזאת.
ראובן י  |  15/07/15 21:22
9
כל עוד הברנז'ה העיתונאית סידרה
הגלשנית  |  15/07/15 21:29
10
נפלא
אהרון שחר  |  15/07/15 21:30
11
ועדת חקירה לשחיתות בפרקליטות
שקד פחדנית  |  15/07/15 22:00
12
צ-חוק ...אם היא ישרה אז מי לא
asft  |  15/07/15 22:46
13
שני בושות של המדינה !!! ל"ת
ארבל וסגלוביץ ???  |  15/07/15 22:52
14
איילת שקד
לכי לישון!!  |  16/07/15 00:32
15
שקד
הביתה ומהר!!  |  16/07/15 00:39
16
אותי ארבל מפחידה פחד מוות. ל"ת
בבון זה קוף  |  16/07/15 01:22
17
איילת המבולבלת
נוחי  |  16/07/15 07:30
18
צו השעה מאבק בשחיתות ש.מקומי ל"ת
שקד נוסקת בכישורי  |  16/07/15 08:05
19
ארבל ושקד IQ נמוך
היהודי הניצחי  |  16/07/15 08:44
20
חבורת הזבל משנות ה80 ל"ת
מוש חתימפו  |  16/07/15 19:15
21
אסור לחשוף שחיתויות על ארבל
אהרון שחר  |  17/07/15 01:42
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עופר וולפסון
עלה ב-0.3% לעומת 0.2% לפי ציפיות מרבית האנליסטים    מחירי הדיור עלו ב-0.4% אך הירקות הוזלו משמעותית
אלעזר לוין
עיריית תל אביב תשלם לדורון שווילי 780 אלף שקל, תמורת פינוי 1.5 דונם במתחם פארק דרום בעיר    אבל משפחת צווייג קיבלה כ-4 מיליוני שקלים
מחלקה ראשונה
ועדת החינוך פנתה למשרדי האוצר והחינוך בדרישה לעדכן את התקציב בדחיפות    הפער בין מה שהמדינה מעבירה לחניך לבין מה שדרוש - 200 ש"ח הפרש    בפנימיות של משרד החינוך לומדים כיום 22 אלף תלמידים
עופר וולפסון
בשנת 2014 יותר מהוכפלה כמות אירועי זריקת האבנים לעומת השנה הקודמת    חוק חדש שמקדמת הממשלה ואושר בוועדת החוקה יערוך מדרוג באישום ובענישת מידיי אבנים, גם במקרים בהם לא הייתה סכנת חיים
יצחק דנון
קובע: מתן חצי שנה ליציגות בלעדית חל כאשר יש ארגון מתחרה המבקש לייצג את העובדים; כאשר אין ארגון כזה - יש לקבוע לפי הנסיבות
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il