ראש עיריית רמת השרון, יצחק רוכברגר, מערער (יום ד', 15.7.15) על הרשעתו בקבלה שלא כדין של 118,000 שקל מקרן ההשתלמות של עובדי הרשויות המקומיות, כאשר שימש כיו"ר הקרן. רוכברגר נדון לשישה חודשי עבודות שירות.
שופט בית משפט השלום בתל אביב,
עידו דרויאן, הרשיע את רוכברגר בריבוי עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר ושימוש במסמך מזויף. דרויאן קבע, כי רוכברגר ידע שהקרן אינה רשאית להחזיר לו הוצאות פרטיות כדרך לעקוף את האיסור שחל עליו לקבל שכר, ולמרות זאת קיבל ממנה החזרים על הוצאות כגון שיעורי אנגלית לביתו, ארוחות ורכישת מקרר וטלוויזיה.
טענתו המרכזית של רוכברגר בערעור, שהוגש באמצעות עו"ד
ליאור אפשטיין, היא שמעשיו לא חצו את הרף הפלילי. לדבריו, אין חולק על כך שאסור לגלגל על תאגיד הוצאות פרטיות. אולם, הוא טוען, הקרן החליטה בצורה חוקית להחזיר לו הוצאות עד סכום של 6,000 שקל לחודש, והוא סבר
בתום לב שמדובר גם בהוצאות פרטיות.
"ההגנה לא ביקשה להסתיר ולו לרגע שהנורמה הנדונה לא הייתה מוצלחת, עילגת ובלתי ניתנת להפנמה ככל שהדברים מתרחשים במשפט האזרחי", נאמר בערעור. "עוד לא הסתירה ההגנה תפיסתה, כי הנורמה הנדונה יכול שהייתה על גבול הסבירות ואולי אף פגומה מיסודה ככל שהדברים באים לניתוח במשפט הפלילי. אך היא הייתה טהורה וברורה ככל שהדברים נבחנים בכליו של המשפט הפלילי". לטענת רוכברגר, לא ניתן לשלול את האפשרות שהוא יכול היה לסבור שהנורמה מאפשרת גם החזר של הוצאות פרטיות.
רוכברגר מבקש מבית המשפט המחוזי גם לקבוע, כי אין להאמין לשניים מעדי התביעה המרכזיים:
ליאון מורוזובסקי, שהיה יו"ר הסתדרות המעו"ף ("בעל אינטרס" ש"גרסאותיו במשטרה התנפצו אל מול החקירה הנגדית"), ומי שהיה מנכ"ך הקרן, גבע שגיא ("עבריין מורשע" שהיה הנחקר המרכזי בחשד להיעלמות 16 מיליון שקל מהקרן).
לעניין העונש, מבקש רוכברגר רק לבטל את הקביעה שבמעשיו דבק קלון - שמשמעותה חובת התפטרות מתפקידו וחוסר אפשרות להיבחר לתפקיד ציבורי במשך שבע שנים. הוא מבקש מראש, למקרה שהמדינה תערער על קולת העונש, שלא להתערב ביתר מרכיביו.
