תורת המשחקים בפסיקה בעבירות מין

מחקרם פורץ הדרך של פרופ' דניאל כהנמן ופרופ' עמוס טברסקי בתחום תורת המשחקים הוא אחד המקורות בהם משתמש השופט ניל הנדל בפסק דין בתחום עבירות המין. מדובר במאמר שפרסמו השניים בשנת 1974 וכותרתו Judgment Under Uncertainty: Heuristics and Biases. השניים המשיכו בפיתוח מחקרם, ובשנת 2002 זכה כהנמן בפרס נובל לכלכלה על מחקרים אלו (טברסקי כבר לא היה בין החיים). "תורת המשחקים לימדתנו שגם אנשים שאינם סובלים מקשיים נפשיים ושואפים לגבש החלטות רציונליות, אינם מצליחים להשתחרר מנטיות שמובילות אותם לקבל החלטות לא רציונליות", אומר הנדל. בכך הוא מגיב על טענה שהעלתה סניגורית בערעורה, ולפיה אין זה סביר שהמתלוננת נגד מרשה אכן נאנסה על ידו, שכן היא שבה להתגורר איתו. "הדבר נכון ביתר שאת לגבי החלטות שבלב", ממשיך הנדל. בנושאנו, הניסיון המשפטי מלמד שלא פעם אישיות גבולית מהווה טרף קל לקורבנוּת בשדה של עבירות מין. הרושם הוא שלעיתים זוהי אחת מהסיבות שבגללה מבצע העבירה בחר בה כדי להוציא לפועל את מזימתו". בית המשפט העליון דחה את ערעורו של עמיר אטיאס על הרשעתו בשורה של עבירות נגד מחוסרת דיור שהתגוררה עימו. העליון רק הפחית שנה ממאסרו והעמיד אותו על 13 שנים, בשל העובדה שבנו של אטיאס נרצח בידי מחבל לאחר גזירת עונשו. השופטים נעם סולברג ומני מזוז הסכימו עם הנדל. את אטיאס ייצגה עו"ד שרית גולן-שטיינברג, ואת המדינה - עו"ד נורית הרצמן.