אם כתבי האישום בפרשה 512 יובילו להרשעה, הם יוציאו ממעגל הפשיעה גורמים מרכזיים ביותר הפועלים בו, ואף ישדרו מסר ברור לעבריינים אחרים. כך אומר (יום ה', 16.7.15) פרקליט המדינה,
שי ניצן. הוא דיבר בסמינר של עמותת "מורשת המשפט בישראל" בנושא עדי מדינה והסדרי טיעון, בהזכירו שבפרשה זו גויסו לא פחות משבעה עדי מדינה.
לדברי ניצן, פרשה 512 מדגימה בצורה הטובה ביותר הן את הלבטים שבגיוס עדי מדינה והן את היתרונות שבהפעלתם. הוא סיפר, כי גיוס עדי המדינה בפרשה זו היה בשיטת הדומינו, כאשר במקביל היה על המדינה להבטיח את שמירת חייהם ושלומם של העדים אל מול גורמי פשיעה מסוכנים במיוחד. "זה היה צעד מוצדק מאין כמוהו", קבע.
"מתן מעמד של עד מדינה לשותף לעבירה הוא מקומם, הוא סותר את תפיסת הצדק הבסיסי. אז למה עושים את זה? מסיבה אחת ויחידה: לקדם את האינטרס הציבורי", הדגיש ניצן. "אני צריך להגיע לכך שהתועלת לציבור מהעמדת העבריין לדין תהיה יותר גדולה מהנזק שבאי-העמדתו לדין של עד המדינה. זה נשמע פשוט, אבל יש הרבה מאוד שיקולים. הכל בחיים יחסי, הכל צריך לאזן".
ניצן מנה שיקולים אלו. ראשית: חומרת העבירה, כאשר לרוב לא יגויסו עדי מדינה בעבירות עוון (עד שלוש שנות מאסר), למעט הפרת אמונים, אלא בעבירות פשע. שנית: התועלת שתצמח - באיזו עבירה הוא יכול להפליל את החשודים, כמה חשודים, מה הסיכוי שיעזור להפליל. שלישית: איזה עונש נחסך מהעד, האם יש ראיות נגדו ("זה שיקול דרמטי", הגדיר).
רביעית: אישיותו של עד המדינה והסיכוי שבית המשפט יאמין לו. חמישית: מעמד העד ומרכזיותו בביצוע העבירה; לא עושים הסכם עם עבריין מרכזי, אם כי ייתכנו חריגים. שישית: כאשר לא ניתן להתקדם בדרך חילופית לעבר כתב אישום, אם כי ייתכן שלעיתים יש להקדים.
שביעית: מספרם של עדי המדינה ביחס למספרם של הנאשמים; בדרך כלל יש רק עד או שניים. שמינית: מהי טובת ההנאה הניתנת לעד, כאשר שאיפת המדינה היא שגם העד ייענש - אם כי לרוב הדבר אינו אפשרי; לפעמים ניתן לו תשלום ("אני אישית לא אוהב את זה, אבל לפעמים יש הצדקה"); אפשר לתת הקלות בתיקים אחרים; אפשר להכניס אותו לתוכנית להגנת עדים.
בהתייחסו לפרשת
הולילנד ולעדותו של
שמואל דכנר אמר ניצן, כי לפעמים נשאלו אנשי הפרקליטות כיצד הסתמכו על עבריין שתיווך לשוחד. ניצן השיב: "אם הוא לא היה עבריין ומעורב במעגלי השחיתות, לא היה מי שיספר על חבריו. חשבנו שזה שווה ועוד איך בנזק המלך. זה מאוד הוכיח את עצמו ברמת האינטרס הציבורי הכולל".
על פרשת
אהוד אולמרט ו
שולה זקן ("סיפור שראוי לסרט") אמר, כי לאחר שזקן סיפקה את הקלטות, "התחיל מיקוח כבד, והשתגעתי מזה שהמו"מ הזה היה און ליין באינטרנט. אני חושב שרצו להפעיל עלינו לחץ תוך שימוש בתקשורת בזמן אמת. לא היינו מוכנים שהיא תצא פטורה בלא כלום". עוד התייחס ניצן להסכם עם
ערן מלכה בפרשת
רונאל פישר באומרו, שמלכה הוסיף מידע על נושאים בהם היו ראיות חלקיות או שלא היו ראיות כלל.
