"מאסדרים שיפעלו ללא תיאום עלולים להגביר את אי-הוודאות במשק הגז הטבעי, לשוות למדינת ישראל דימוי שלילי ולעכב את פיתוח השדה לוויתן ושדות נוספים ולפגוע במשק הישראלי כולו". כך מזהיר (יום ב', 20.7.15)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, בדוח שלו על הגז הטבעי.
לדברי שפירא, "בהעדרה של מדיניות לאומית כוללת, החלטות שקיבלו מאסדרים במשק הגז הטבעי נטו לשקף לעתים, סדרי עדיפויות שבתחומי סמכותם ללא תכלול של כל השיקולים הלאומיים. כאשר מאסדר פועל לבדו בגדר סמכותו לפי החוק, הפתרון שהוא מציע עלול להיות פתרון חלקי הנגזר מהחקיקה הספציפית המקנה לו את סמכויותיו ותוך שאין ודאות שהוא משקלל את כלל ההשלכות של הפתרון שהציע.
"חוסר תיאום ושיתוף פעולה בין המאסדרים של משק הגז הטבעי פוגע ביכולות הביצוע שלהם וכפועל יוצא גם במשק הגז. המאסדרים ומשרדי הממשלה מתקשים לטפל בסוגיות היסוד, בין היתר בגלל מורכבותו של משק זה והמישקים הפנימיים הרבים בו. התנהלותם זו עלולה להחריף עוד יותר את המחסור הצפוי בגז הטבעי. רק שיתוף פעולה בין המאסדרים, תוך כדי התוויית מדיניות לאומית כוללת של משרד האנרגיה, עשוי להביא לידי תוצאה מיטבית".
בנוגע לעבודה על מתווה הגז אומר שפירא: "משרד מבקר המדינה מכיר בחשיבות עבודת המטה המשותפת למשרדים הרלוונטיים למשק ייחודי זה שמטרתה להגיע לידי פתרון כולל ומוסכם למשבר שנוצר בדצמבר 2014. עם זאת, משרד מבקר המדינה ממליץ, כי במסגרת העבודה המשותפת יוסדרו בהקדם כל הסוגיות הדורשות טיפול, לרבות אופן הפיקוח על מחירי הגז, הסדרת ייצוא הגז, אסדרה כוללת, מבנה הבעלויות וההחזקה של הרשיונות לחיפושי גז הקיימים ואופן הענקת רשיונות בעתיד, הכשרת כוח אדם מיומן ומקצועי בתחום הגז הטבעי, היבטי מיסוי והקמת מאגר אחסון לגז טבעי (אם יוחלט על כך)".
הדוח עוסק גם בהיבטי האיחסון של הגז הטבעי. מאז שנת 2009 שקל משרד האנרגיה לאחסן גז טבעי במאגר מרי B, ובד בבד בחן חלופות אחרות לאחסון גז בים וביבשה ופעל לשם כך. ביוני 2015 התברר, כי לא ניתן לאחסן במאגר מרי B וטרם הוקם מאגר אחסון אחר. בהעדר פתרון אחסון בים או ביבשה נותר שדה תמר מקור אספקת הגז היחיד, והדבר פוגע בביטחון האנרגטי של המדינה, בעת הנוכחית ובשנים הקרובות. אילוץ זה, המעצים את הצורך בפיתוח מהיר של שדות נוספים, התווסף לאילוצים שכבר עמדו לפני השותפים בעבודה הבין-משרדית לעיצוב המתווה, והגביר את הצורך במציאת פתרונות לטווח הקצר בסד זמנים.
הכנת תוכנית מתאר ארצית לקבלת גז טבעי גולמי ולטיפול בו עד כניסתו אל מערכת הולכת הגז הארצית - תמ"א 37/ח - החלה כבר ביולי 2009, אך טרם הסתיימה. מטרתה העיקרית היא ליצור תשתית תכנון מפורטת שבמסגרתה יוגדרו שטחים בים וביבשה למתקנים ולצנרות, הנדרשים לטיפול בגז הטבעי הגולמי החל מהובלתו משדות הגז בים וכלה בהולכתו כגז מטופל באמצעות מערכת ההולכה הארצית אל תחנות הכוח ולצרכנים נוספים, לרבות אחסון תוצרי הלוואי של תהליך הטיפול בגז והובלתם.
בהעדר תמ"א מאושרת מתעכבת בניית המתקנים והצנרות הנדרשים לטיפול בגז הטבעי הגולמי והובלתו, ומשק הגז ממשיך להסתמך על-כניסת גז אחת ויחידה החושפת את המדינה לסיכון אסטרטגי. מן הראוי כי תהליך אישור התמ"א שנדרשת לשם השגת מטרה לאומית ברמה אסטרטגית לא יימשך שנים ויש להשלימו בלוח זמנים קצר. חרף דעות ושיקולים מתחומים שונים שיש בהם בכדי להשפיע על תהליך הכנת התמ"א, נדרש שבסופו של דבר יתקבלו החלטות בתוך זמן סביר על-מנת שלא ייפגע האינטרס הלאומי הכולל.
