חילוקי דעות בין שופטי בית המשפט העליון בשאלה כיצד יש להציג בפני בית המשפט את ההיבט הסטטיסטי של בדיקות דנ"א. המחלוקת התגלעה בהחלטתו פה-אחד של בית המשפט העליון (יום ב', 20.7.15) להרשיע בפעם הרביעית את אדריאן שוורץ באונס ילדה בשנת 1991.
שוורץ הורשע בבית המשפט המחוזי, ערעורו נדחה בבית המשפט העליון, הוא קיבל משפט חוזר בטענה שראיות הדנ"א אינן חד-משמעיות, הורשע גם במשפט זה וכעת נדחה ערעורו על הרשעתו. שוורץ כבר סיים לרצות את 20 שנות המאסר שנגזרו עליו במשפט המקורי.
השופט
יצחק עמית סוקר בהרחבה את השימוש בראיות דנ"א ואומר, כי לדעתו את ההסתברות הסטטיסטית של זהות הנאשם עם דגימת הדנ"א, צריך להביא בפני בית המשפט מומחה לסטטיסטיקה. לדבריו, "על-מנת לקבל את בדיקת הדנ"א כראיה, לא סגי בזיהוי האללים על-ידי המומחה הפורנזי, אלא יש צורך בחוות דעת סטטיסטית, שבלעדיה לבדיקת הדנ"א אין נפקות ראייתית".
לעומתו אומר השופט
נעם סולברג: "הערכה סטטיסטית לבטח נחוצה, ובלעדיה אין, אך דומני כי יש וניתן להסתמך על ראיית דנ"א גם מבלי להגיש חוות דעת סטטיסטית. לעיתים, המומחה בתחום המדע הפורנזי, ידיו רב לו גם בתחום הסטטיסטיקה; גם יש בנמצא טבלאות סטטיסטיות על סמך מאגרי נתונים של האוכלוסייה בישראל, ולא תמיד יש צורך להתחיל מבראשית".
סולברג מוסיף: "לעת הזאת בּשלה השעה להכיר בתשתית הבסיסית של הדנ"א כידיעה שיפוטית. מבלי לגרוע מחשיבות הניתוח וההערכה הסטטיסטית במה שנוגע לראיית הדנ"א - בלעדיה לא תיכּון הרשעה על סמך ראייה שכזו - הרי שאין הכרח להגיש
בכל תיק שגרתי חוות דעת סטטיסטית שתחזור על מושכלות ראשונים".
השופט
סלים ג'ובראן סבור, כי אין מחלוקת של ממש בין עמית לסולברג, ושניהם מסכימים שיש צורך במידע סטטיסטי. "לדידי, השאלה מיהו הגורם ש'יתרגם' את הנתונים לחוות דעת סטטיסטית היא שאלה טכנית גרידא, והעיקר הוא כי נתונים אלו יובאו בפני השופט", הוא אומר. את שוורץ ייצגו עוה"ד דוד ברהום, ארז בר-צבי, חן הולנדר ו
אביגדור פלדמן, ואת המדינה - עו"ד קורצברג.
